תפריט

חיפוש

מחיר מינימום:

מחיר מקסימום:

הביתה
על
חדר צפייה
אמנים
- אמנים
- קטגוריות
גרפיקה
תערוכות
פרסומים
למד
מכר
מוצרים חדשים
איש קשר
המייעצת

הביתה
על
חדר צפייה
אמנים
- אמנים
- קטגוריות
גרפיקה
תערוכות
פרסומים
למד
מכר
מוצרים חדשים
איש קשר
המייעצת

יצירות אמנות בתצוגה בגלריה ג'קסון הול

הצג לפי: אמנים קטגוריות מחיר

<div><font face=Lato> </font><font face=Lato size=3 color=black>Diebenkorn’s path to the “<em>Ocean Park”</em> series was as layered and nuanced as his canvases. Born in Portland, Oregon in 1922, he found his artistic footing in the San Francisco Bay Area, where he absorbed the Abstract Expressionism of figures like Clyfford Still and Willem de Kooning. Yet even in his early abstractions, such as those inspired by the aerial views of the Southwestern landscape during flights to New Mexico, Diebenkorn’s work displayed a grounding in the tangible world. His shift to figuration in the mid-1950s, influenced by Bay Area peers like David Park and Elmer Bischoff, was met with surprise but underscored his belief in continuity rather than rupture. “I was never throwing things away,” he reflected. This ethos carried him back to abstraction in 1967 when the “<em>Ocean Park”</em> series began—a natural and revelatory return.</font></div><br><br><div><font face=Lato> </font></div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black><em>“Ocean Park #108”</em> (1978) showcases the spirit of Diebenkorn’s remarkable ability to translate the visual world into a meditative abstraction laden with intellectual rigor and personal resonance. Part of his acclaimed “<em>Ocean Park”</em> series, which spanned over two decades and more than 140 works, this painting captures the essence of Diebenkorn’s artistic philosophy: a fusion of restraint and spontaneity, where light, geometry, and color converge in perfect equipoise. Birthed in his Santa Monica studio overlooking this coastal neighborhood, the vantage point—framed by urban grids, oceanic expanses, and the shimmering Southern California light—shaped the language of these paintings. Yet <em>“Ocean Park #108,”</em> like its siblings, transcends a specific locality; it is less a depiction of a specific place and more a dialogue with the landscape of memory, perception, and art history.</font></div><br><br><div><font face=Lato> </font></div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>In this work, the coral-hued arch hovers above turquoise, ochre, and alabaster bands, evoking the interplay of horizon and sky. Below, an expansive blue-gray plane is bisected by a diagonal line, lending the composition a quiet dynamism. This scaffold of lines and planes—Diebenkorn’s signature vocabulary—draws on his early admiration for Cezanne’s structured landscapes and Mondrian’s architectonic grids but with a distinct California sensibility. The work’s veiled layers and pentimenti reveal the artist’s process: a cycle of addition and erasure, as though the painting itself is a record of thought in motion. “Indecision, conflict, and tinkering” were, as Diebenkorn once noted, essential to his practice, and here, they coalesce into a harmony that feels earned rather than imposed.</font></div><br><br><div><font face=Lato> </font></div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>What distinguishes <em>“Ocean Park #108” </em>within this celebrated series is its quiet confidence, a quality Diebenkorn achieved through rigorous exploration rather than easy fluency. While influenced by Matisse—whose luminous color and spatial tension left an indelible mark on his work—Diebenkorn resisted prettiness, instead striving for what he called “tension beneath calm.” In “<em>Ocean Park #108</em>,” this tension is palpable in the interplay between the precision of its linear framework and the softness of its painted surface. The visible corrections and reworkings imbue the painting with a human quality, a sense that it is not merely an object but an ongoing conversation.</font></div><br><br><div><font face=Lato> </font></div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>In the context of American abstraction, “<em>Ocean Park #108”</em> is a masterpiece of subtlety and nuance. Its interplay of horizon and sky geometry recalls earlier the desert roads Diebenkorn once photographed from an airplane, while its luminous palette evokes the marine light of the Pacific. But the painting’s emotional resonance—its “breadth of reference,” as one critic noted—elevates it. To stand before “<em>Ocean Park #108” </em>is to be enveloped in a space that feels both constructed and organic, abstract and deeply familiar. It is a testament to Diebenkorn’s lifelong inquiry into what painting could be: not a conclusion, but a possibility, ever unfolding.</font></div>

ריצ'רד דיבנקורן

אושן פארק מס' 108

77 3/4 x 62 אינץ'.

שמן על בד ציור

Of the many modernist painters who imbued their geometries with a spiritual dimension, Agnes Martin is the one whose paintings resonate most deeply with a life of ascetic simplicity. In 1967, she left New York City and the art world, renounced worldly pursuits, and embarked on an eighteen-month odyssey across the untamed Western American landscape. It was the prelude to a life of seclusion, where on a remote mesa near Cuba, New Mexico, Martin built a sanctuary by hand, shaping adobe and timber into a unique domicile. Living without the conveniences of a telephone, electricity, or indoor plumbing, she practiced the art of life, not the life of a painter. That deeply devoted spiritual and moral quest separates Agnes Martin from the geometric visionaries such as Piet Mondrian or Ad Reinhardt, with whom she would otherwise be associated. After a seven-year hiatus, 62-year-old Martin reemerged in 1974 to renew her journey creating radiant minimalist paintings. <br><br>"No. 7" (1974) is among the earliest paintings from this second major phase of her career. Intent upon emphasizing a dramatic reorientation emphasizing color rather than the line or tabulated grids of her pre-1967 work, a distanced viewing of the pale, luminescent bands allows for an expansive appreciation of subtle, radiant shifts between the color zones. Numerous natural phenomena and elements embedded in the New Mexican desert experience may have inspired these new and expansive ideas. The sheer verticality of its mesas, cliffs, and ravines, or the shafts of light that dramatically stream through gaps in clouds to the desert floor, may have inspired the vertical orientation here. Yet the impact of "No. 7" (1974) is most assuredly delivered via her devotion to Buddhist and Daoist ideals that seek beauty from within, not from extraneous points of reference. Martin asks the viewer to think of her repetitive shafts or bands of pale color as a sort of mantra as much as a visual experience. She challenges the capacity of our imagination, encouraging it to run free and consider this work as an object of contemplation, knowing well that her paintings require a degree of commitment. And as if to admonish those without the patience to absorb the impact of the otherworldly mystical radiance inherent in the paintings or how they affect one's greater awareness of the potential for expressing the sublime, we have her comment, "There's nobody who can't stand all afternoon in front of a waterfall."

אגנס מרטין

ללא כותרת מס' 7

72 x 72 אינץ'.

אקריליק, עיפרון וג'סו על בד קנבס

<br>In Diego Rivera’s portrait of Enriqueta Dávila, the artist asserts a Mexicanidad, a quality of Mexican-ness, in the work along with his strong feelings towards the sitter. Moreover, this painting is unique amongst his portraiture in its use of symbolism, giving us a strong if opaque picture of the relationship between artist and sitter.<br><br>Enriqueta, a descendent of the prominent Goldbaum family, was married to the theater entrepreneur, José María Dávila. The two were close friends with Rivera, and the artist initially requested to paint Enriqueta’s portrait. Enriqueta found the request unconventional and relented on the condition that Rivera paints her daughter, Enriqueta “Quetita”. Rivera captures the spirit of the mother through the use of duality in different sections of the painting, from the floorboards to her hands, and even the flowers. Why the split in the horizon of the floorboard? Why the prominent cross while Enriqueta’s family is Jewish? Even her pose is interesting, showcasing a woman in control of her own power, highlighted by her hand on her hip which Rivera referred to as a claw, further complicating our understanding of her stature.<br><br>This use of flowers, along with her “rebozo” or shawl, asserts a Mexican identity. Rivera was adept at including and centering flowers in his works which became a kind of signature device. The flowers show bromeliads and roselles; the former is epiphytic and the latter known as flor de jamaica and often used in hibiscus tea and aguas frescas. There is a tension then between these two flowers, emphasizing the complicated relationship between Enriqueta and Rivera. On the one hand, Rivera demonstrates both his and the sitter’s Mexican identity despite the foreign root of Enriqueta’s family but there may be more pointed meaning revealing Rivera’s feelings to the subject. The flowers, as they often do in still life paintings, may also refer to the fleeting nature of life and beauty. The portrait for her daughter shares some similarities from the use of shawl and flowers, but through simple changes in gestures and type and placement of flowers, Rivera illuminates a stronger personality in Enriqueta and a more dynamic relationship as filtered through his lens.<br><br>A closer examination of even her clothing reveals profound meaning. Instead of a dress more in line for a socialite, Rivera has Enriqueta in a regional dress from Jalisco, emphasizing both of their Mexican identities. On the other hand, her coral jewelry, repeated in the color of her shoes, hints at multiple meanings from foreignness and exoticism to protection and vitality. From Ancient Egypt to Classical Rome to today, coral has been used for jewelry and to have been believed to have properties both real and symbolic. Coral jewelry is seen in Renaissance paintings indicating the vitality and purity of woman or as a protective amulet for infants. It is also used as a reminder, when paired with the infant Jesus, of his future sacrifice. Diego’s use of coral recalls these Renaissance portraits, supported by the plain background of the painting and the ribbon indicating the maker and date similar to Old Master works.<br><br>When combined in the portrait of Enriqueta, we get a layered and tense building of symbolism. Rivera both emphasizes her Mexican identity but also her foreign roots. He symbolizes her beauty and vitality but look closely at half of her face and it is as if Rivera has painted his own features onto hers. The richness of symbolism hints at the complex relationship between artist and sitter.

דייגו ריברה

דיוקן אנריקטה דווילה

79 1/8 x 48 3/8 אינץ'.

שמן על בד ציור

וילם דה KOONING - אישה בסירת משוטים - שמן על נייר הניח על הבונים החופשיים - 47 1/2 x 36 1/4 ב.

וילם דה קונינג

אישה בסירת משוטים

47 1/2 x 36 1/4 אינץ'.

שמן על נייר מונח על הבונים החופשיים

One of the most recognizable names among the Abstract Expressionist women, Helen Frankenthaler made significant contributions to American Post-War painting. Her use of staining pigment directly on canvas gave way to the Color Field movement. By pouring paint on raw canvas, Frankenthaler fused the pigment into the very fabric, drawing attention to the nature of paint and color.<br><br>In this painting from 1982, Frankenthaler mixes the surface of the canvas with thick use impasto, showcasing her ability to mix color and textures. The sprays of blue and red impasto against the tonal changes of the stained canvas create dynamic depth. "Terracotta" has never been to auction and has belonged to the same private collection since 1982.<br><br>Having exhibited her work for over six decades, from the early 1950s until her death in 2011, Frankenthaler spanned several generations of abstract painters while continuing to produce vital and ever-changing new work. Her work has been the subject of several major retrospective exhibitions, including a 1989 retrospective at the Museum of Modern Art in New York.

הלן פרנקנטלר

טרקוטה (קוטה)

68 1/4 x 61 3/4 אינץ'.

אקריליק על בד ציור

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-19 צייר וינסלו הומר לעתים קרובות סצנות של חיים כפריים ליד כפר חקלאי קטן שנודע במשך דורות בזכות דוכני החיטה המרשימים שלו, הממוקם בין נהר ההדסון לקטסקיל במדינת ניו יורק. כיום הארלי מפורסם הרבה יותר כהשראה לאחת מיצירותיו הגדולות ביותר של הומרוס, Snap the Whip שצויר בקיץ 1872. בין הציורים הרבים האחרים בהשראת האזור, נערה עומדת בשדה החיטה עשירה בסנטימנטים, אך לא סנטימנטלית מדי. הוא מתקשר ישירות למחקר משנת 1866 שצויר בצרפת בשם "בשדות החיטה", ומחקר נוסף שצויר שנה לאחר מכן לאחר שובו לאמריקה. אבל הומרוס היה ללא ספק גאה ביותר בזה. זהו דיוקן, חדר לימוד תלבושות, ציור ז'אנרי במסורת הגדולה של הציור הפסטורלי האירופי, וטור דה פורס מואר בדרמטיות, ספוג באור השעה הזוהר הדועך במהירות, מצופה בתווים פרחוניים ונגיעות קוצים של חיטה. בשנת 1874 שלח הומרוס ארבעה ציורים לתערוכה של האקדמיה הלאומית לעיצוב. אחד מהם נקרא "ילדה". יכול להיות שזה לא זה?

וינסלו הומר

בשדה החיטה (ילדה עומדת בשדה חיטה)

21 3/4 x 13 1/2 אינץ'

שמן על בד ציור

Widely recognized as one of the most consequential artists of our time, Gerhard Richters career now rivals that of Picasso's in terms of productivity and genius. The multi-faceted subject matter, ranging from slightly out-of-focus photographic oil paintings to Kelly-esque grid paintings to his "squeegee" works, Richter never settles for repeating the same thought- but is constantly evolving his vision. Richter has been honored by significant retrospective exhibitions, including the pivotal 2002 show, "Gerhard Richter: Forty Years of Painting," at the Museum of Modern Art, New York. <br><br>"Abstraktes Bild 758-2" (1992) comes from a purely abstract period in Richter's work- where the message is conveyed using a truly physical painting style, where applied paint layers are distorted with a wooden "Squeegee" tool. Essentially, Richter is sculpting the layers of paint, revealing the underlayers and their unique color combinations; there is a degree of "art by chance". If the painting does not work, Richter will move on- a method pioneered by Jackson Pollock decades earlier. <br><br>Richter is included in prominent museums and collections worldwide, including the Tate, London, The Museum of Modern Art, New York, and the San Francisco Museum of Modern Art, among many others.

גרהרד ריכטר

אברקטס בילד 758-2

24 1/2 x 32 1/4 אינץ'

שמן על בד ציור

The frame of reference for Irish American Sean Scully’s signature blocks and stripes is vast. From Malevich’s central premise that geometry can provide the means for universal understanding to Rothko’s impassioned approach to color and rendering of the dramatic sublime, Scully learned how to condense the splendor of the natural world into simple modes of color, light, and composition. Born in Dublin in 1945 and London-raised, Scully was well-schooled in figurative drawing when he decided to catch the spirit of his lodestar, Henri Matisse, by visiting Morocco in 1969. He was captivated by the dazzling tessellated mosaics and richly dyed fabrics and began to paint grids and stipes of color. Subsequent adventures provided further inspiration as the play of intense light on the reflective surfaces of Mayan ruins and the ancient slabs of stone at Stonehenge brought the sensation of light, space, and geometric movement to Scully’s paintings. The ability to trace the impact of Scully’s travels throughout his paintings reaffirms the value of abstract art as a touchstone for real-life experience.<br><br><br>Painted in rich, deep hues and layered, nuanced surfaces, Grey Red is both poetic and full of muscular formalism. Scully appropriately refers to these elemental forms as ‘bricks,’ suggesting the formal calculations of an architect. As he explained, “these relationships that I see in the street doorways, in windows between buildings, and in the traces of structures that were once full of life, I take for my work. I use these colors and forms and put them together in a way that perhaps reminds you of something, though you’re not sure of that” (David Carrier, Sean Scully, 2004, pg. 98). His approach is organic, less formulaic; intuitive painter’s choices are layering one color upon another so that contrasting hues and colors vibrate with subliminal energy. Diebenkorn comes to mind in his pursuit of radiant light. But here, the radiant bands of terracotta red, gray, taupe, and black of Grey Red resonate with deep, smoldering energy and evoke far more affecting passion than you would think it could impart. As his good friend, Bono wrote, “Sean approaches the canvas like a kickboxer, a plasterer, a builder. The quality of painting screams of a life being lived.”

שון סקאלי

אדום אפור

85 x 75 אינץ'.

שמן על אלומיניום

<div><font face=Lato size=3 color=black>Hans Hofmann's <em>Baal</em> channels the charged energy of its evocative title, rooted in ancient Semitic tradition. The name refers to a lord or master but also carries associations with primal forces of nature, chaos, and creation. Hofmann's work reflects this duality, blending structured design with the untamed vitality of gestural abstraction to create a composition oscillating between entropy and order.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>Painted at age 65, <em>Baal</em> also showcases Hofmann's willingness to revisit earlier disciplines while addressing the challenges of mid-century abstraction. Its vibrant palette and bold use of complementary colors, particularly the juxtaposition of red and green, heightens the painting's dynamism. His muscular brushwork also reflects his lifelong experimentation with the tension between form and freedom; undulating lines and biomorphic forms evoke the surrealist influence of Miró and the spiritual resonance of Kandinsky's gestural abstractions. Like these predecessors, Hofmann sought to translate "inner necessity" into visual expression, guided by his fertile imagination. Yet the planal elements and curvilinear shapes of <em>Baal</em> also reflect the influence of improvisational painting, a hallmark of Abstract Expressionism as practiced by contemporaries like Arshile Gorky, among others. It is a composition that teems with movement and energy, suggesting a cosmos in flux—chaotic yet deliberate.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>Exhibited the same year at Betty Parsons Gallery in New York, <em>Baal</em> signals Hofmann's evolution as a master and innovator. With its vivid dynamism and symbolic title, the painting epitomizes Hofmann's ability to infuse abstraction with elemental power, crafting a deeply personal exploration of form and color.</font></div>

הנס הופמן

59 3/8 x 47 1/4 אינץ'.

שמן על בד ציור

<div><font face=Lato size=3 color=black>Hans Hofmann's "<em>Astral Image #1"</em> of 1947 captures a pivotal moment in his artistic evolution as he wrestled with the competing forces of linearity and painterly abstraction. Exhibited in the same year at Betty Parsons Gallery in New York—Hofmann's first show with Parsons — the painting represents a phase of intense experimentation in which Cubist-inspired linear elements took center stage. Lines arc and stretch across the canvas, creating a dynamic framework that opens into areas filled with flatly applied alizarin crimson. These contrasting forces give the work a sense of tension and vitality.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>During this period, Hofmann's reliance on linearity provided a departure from the more fluid, painterly dynamism of his earlier works. From 1944 to 1951, this linear impulse permeated his practice, signaling a prolonged exploration of modes of expression in which he grappled with reconciling abstraction and structure. While some viewed this phase as a retreat from the energetic breakthroughs that defined American art's rise to global prominence, others recognized the distinctiveness of these paintings. <em>Astral Image #1</em> challenged the framework of Hofmann's singular vision, blending Cubist discipline with the vibrant, unruly energy that remained a hallmark of his oeuvre.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>The work's flat planes of bright alizarin crimson, contrasted with the angular momentum of the lines, evoke a cosmos of restless energy, hinting at the celestial themes suggested by its title. This painting reflects Hofmann's deliberate explorations during the late 1940s that underscore his unique ability to create works that resist easy categorization, standing apart as deeply personal explorations of form and color.</font></div><br><br><div> </div>

הנס הופמן

תמונה אסטרלית מס' 1

48 x 60 אינץ'.

שמן על בד ציור

<div><font face=Calibri size=3 color=black>Camille Claudel's life story reflects an era when societal constraints often dimmed the brilliance of women; their genius was viewed as a threat to the male-dominated world. Most introductions to Claudel are steeped in misleading biographical details related to her as Rodin's assistant, mistress, or lover, associations that diminish her achievements as a first-rate sculptor whose work borrows little from Rodin in style or subject matter. Despite these challenges, Claudel's legacy has endured, celebrated through exhibitions, biographies, and films since her rediscovery in 1982. </font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Calibri size=3 color=black><em>“La Vague (The Wave),”</em> a remarkable sculpture of three women frolicking joyfully, embodies Claudel's passion for art and connection to nature. The women, their hair unruly like the sea, are depicted in a moment of freedom and abandon, yet the looming wave hints at the inevitable sorrow to come—a metaphor for Claudel's life, shadowed by fate. This piece, initially shown in plaster and later cast in bronze with an onyx marble wave, draws direct inspiration from Hokusai's <em>“The Great Wave,”</em> reflecting the Parisian fascination with Japanese art at the time. While <em>“La Vague”</em> showcases Claudel's technical mastery and the influence of Japanese aesthetics, it also poignantly symbolizes her acceptance of the overpowering forces of nature and the tragic course her life would ultimately take. This bronze, cast in 1997, is one of only two not held in a museum, further emphasizing the rarity of and reverence for Claudel's work.</font></div>

קמיל קלאודל

לה ואג (הגל)

ג. 1897 / צוות לאחר מותו 1997

24 1/4 x 19 x 24 אינץ'.

$<div><font face=Lato size=3 color=black>Hans Hofmann explored linearity and color with persistence during the late 1940s, creating a tension between Cubist structure and gestural abstraction. In this painting, <em>Fruit Bowl #1</em>, the linear impulse takes center stage, with dynamic black contours weaving and unspooling across the canvas, limning forms that merely hint at a still-life composition. Hofmann's approach is far from conventional; the traditional fruit bowl is fractured and reimagined into an abstract interplay of geometric and organic shapes. The addition of bright, flatly applied patches and demarcation of green, red, and yellow punctuates the composition, adding an energetic entropy and vitality. Hofmann's raw, alluring, yet slightly uncomfortable palette and gestural freedom elevate the piece beyond its Cubist origins, revealing an artist deeply engaged with the challenges of mid-20th-century abstraction. Hofmann's lines and color fields balance spontaneity with control, oscillating between chaos and structure.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black><em>Fruit Bowl #1</em> reflects Hofmann's ongoing dialogue with earlier European modernists while pushing toward the freer instincts of American Abstract Expressionism. Often criticized as misaligned with the rising dominance of gestural abstraction, paintings from this period in Hofmann's career remain his own—vibrant, exploratory, and unapologetically personal.</font></div>$

הנס הופמן

קערת פירות מס' 1

29 1/2 x 37 1/2 אינץ'.

שמן על בד ציור

<div><font face=Lato size=3 color=black>Any analysis of Hans Hofmann’s oeuvre is incomplete without considering his small landscapes, which occupied him between 1940 and 1944. These works capture a pivotal moment in his artistic evolution, transitioning from Matisse-inspired figurative still lifes, portraits, and interiors to the pure abstraction that would later define his career. “Landscape #108” exemplifies this shift. Its compressed composition and severe clustering of intense colors prefigure the artist’s mature works, channeling the same ferocious dynamism that is the hallmark of our appreciation for the artist. The Fauvist palette and electric strokes vibrate with energy, their interplay of light and dark creating a rhythmic tension that feels almost musical. While modest in scale, the painting’s boldness and dynamism hint at the daring risks Hofmann would later embrace in his larger abstractions. Rooted in Fauvism and resonant with Kandinsky’s early work, “Landscape #108” remains a robust testament to Hofmann’s evolving visual language during this transformative period.</font></div>

הנס הופמן

נוף מס' 108

23 1/4 x 29 1/4 אינץ'.

שמן בפאנל

AMEDEO MODIGLIANI - Cariatide - עפרון כחול על נייר בוהק - 24 x 18 אינץ '.

אמדאו מודיליאני

24 x 18 אינץ'.

עפרון כחול על נייר באף

HANS HOFMANN - ללא כותרת - שמן על בד - 25X30 1/4 אינץ'

הנס הופמן

ללא כותרת

25 x 30 1/4 אינץ'

שמן על בד ציור

HANS HOFMANN - שיר האהבה - שמן על בד - 36 1/4 x 48 1/4 אינץ'.

הנס הופמן

שיר האהבה

36 1/4 x 48 1/4 אינץ'.

שמן על בד ציור

Under the Tang China experienced a period of great cultural flowering, remarkable for its achievements across all areas of the arts and sciences. The tolerance of the Tang Imperial Court to outside influence and the free movement along the East- West trade route known as the Silk Road saw major urban centres become thriving cosmopolitan cities, with the Chinese capital, Chang’an (modern Xian) expanding to reach a population of over one million.<br><br>In keeping with centuries of tradition, funerary rites remained very important. A separate government department existed with responsibility for overseeing the manufacture of funerary wares. Officially there were limits on the number of grave goods and restrictions on the size of the objects which could accompany the deceased, according to rank – the highest ranked officials were meant to have a maximum of 90 figurines, no more than 30cm tall while members of the Imperial family were allowed several hundred up to about one meter tall. However, these rules were frequently broken. The deceased’s relatives believed they could improve their ancestor’s status in the afterlife by providing mingqi in excess of necessity, thereby ensuring their own good fortune. Tang Dynasty figurative ceramics share particular characteristics. The forms are animated and life-like, the subject matter covers all aspects of social and ritual life and the scale of the figures was reasonably small with the exception of some magnificent larger works commissioned for the tombs of the elite. Figures of courtiers and entertainers, polo players and the exotic travelers who now regularly arrived in the Chinese cities with their great pack camels became common place, illustrating the cosmopolitan nature of the times. The variety of forms tells us that craftsmen had scope for individual innovation and were not controlled by rules regarding particular styles. Now the funerary wares spoke not only of power and military strength, but also of the sophistication and intellectual achievements of the deceased.

סוס מזוגג Sancai עם שמיכה פרווה חתוכה

שושלת טאנג (618-907 לספירה)

29 1/2 x 33 x 12 אינץ'.

כלי חרס מזוגגים

CAMILLE PISSARRO - Paysage avec batteuse a Montfoucault - פסטל על נייר מונח על הלוח - 10 3/8 x 14 3/4 אינץ '.

קמיל פיסארו

Paysage avec batteuse a Montfoucault

10 3/8 x 14 3/4 אינץ'

פסטל על נייר מונח על הסיפון

Mel Ramos is best known for his paintings of superheroes and female nudes juxtaposed with pop culture imagery. Many of the subjects in his paintings emerge from iconic brands or cultural touchstones like Chiquita bananas, M&M bags, or Snickers. In these works, visual delight is combined with suggested edible and commercial indulgence.<br><br>Leta and the Hill Myna diverges from some of Ramos’ other nudes. Here Ramos depicts his wife, whom he spoke of as his greatest muse. Like his works depicting superheroes, Leta and the Hill Myna is imbued with mythos and lore. Myna birds are native to South Asia where some are taught to speak, often to recite religious. Furthermore, playing on his wife’s name and the avian theme, Ramos is referencing the famous tale of Leda and the Swan in which Zeus embodies a bird to rape Leda. The story has been reinterpreted throughout history, including by great artists such as Paul Cezanne, Cy Twombly and Fernando Botero. With this depiction, Ramos places himself in that same art historical lineage.

מל ראמוס

לטה והגבעה מיינה

60 x 52 אינץ'.

שמן על בד ציור

<div><font face=Lato size=3 color=black>Lee Krasner’s "<em>Water No. 5</em>" channels water's fluid, ever-changing energy into a luminous abstraction, demonstrating her deep sensitivity to the natural world and unparalleled skill in transforming it into art. As part of her "Water" series of some twenty works, "<em>No. 5"</em> reflects Krasner's fascination with the rhythms of nature, inspired by her life on Long Island's East End. Living along the shoreline, she experienced its tidal flows, reflective light, and the expansive motion of water—elements that found their way into this series' fluid brushstrokes and layered washes.</font></div><br><br><div><font face=Lato size=3> </font></div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>Cataloged as "gouache on paper," the patent transparency in works like “<em>Water No. 5</em>” suggests Krasner used traditional watercolor techniques to create the denser, opaque effects often associated with gouache. Artists can achieve such opacity in watercolor by increasing the pigment-to-water ratio, layering translucent washes for depth, or using pigments naturally prone to granulation and saturation. Krasner's choice of Howell paper, known for its medium-to-rough "tooth," also enhanced these effects, as its texture scatters light to give pigments a more solid appearance. These techniques demonstrate Krasner's mastery of her materials and her intuitive, practical approach to experimentation, allowing her to expand the expressive possibilities of watercolor without relying solely on gouache. </font></div><br><br><div><font face=Lato size=3> </font></div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>Krasner was not alone in finding inspiration in the Long Island landscape. Her neighbor, Willem de Kooning, similarly responded to the shoreline's vitality, translating its undulating rhythms into his work of the 1960s. For Krasner, however, the "Water" series lacks figurative references, resting solely on her ability to capture nature’s transformative energy through abstraction. With "<em>Water No. 5",</em> Krasner achieved a profound synthesis of technique and vision, merging the meditative power of her surroundings with the dynamic energy of her artistic practice, underscoring her position as a pioneering force in postwar American art.</font></div>

לי קרסנר

12 1/4 x 9 1/4 אינץ'.

גואש על נייר האוול

ROLAND PETERSEN - דמות מחכה - שמן על בד - 68 x 56 אינץ'.

רולנד פיטרסן

דמות מחכה

68 x 56 אינץ'.

שמן על בד ציור

GEORGE RICKEY - Space Churn with Squares - פיסול קינטי מנירוסטה - 35 1/2 x 20 x 13 אינץ'.

ג'ורג' ריקי

מחסום שטח עם ריבועים

35 1/2 x 20 x 13 אינץ'.

פיסול קינטי מנירוסטה

אנדי וורהול - מיק ג'אגר - טביעת מסך בצבעים - 43 5/8 x 28 3/4 אינץ'.

אנדי וורהול

מיק ג'אגר

43 5/8 x 28 3/4 אינץ'.

הדפסת מסך בצבעים

<div><font face=Lato size=3 color=black>Executed in mixed media on paper, <em>The Indian</em> from 1944 showcases Hofmann’s ability to offer a powerful interplay between abstraction and figuration. Surrounded by an atmospheric expanse of deep blues and punctuated by vivid accents of red and yellow, the central form suggests the stylized head of a Native American. Shaped not by direct detailing techniques but subtractive reduction, Hofmann shaped the figure by enclosing it with dynamic strokes of the deep blue surround, punctuated by vivid reds and yellows, as if carving the form out of the surrounding space. This approach emphasizes the figure’s presence while allowing it to remain enigmatic, suspended within an atmospheric mélange of bold, gestural marks.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Lato size=3 color=black>The tension between the central form and its vibrant background exemplifies Hofmann’s transition during the 1940s from Cubist rigor to more unrestricted, expressionistic techniques. <em>The Indian</em> captures the energy of this pivotal period, with its layered abstraction and symbolic undertones reflecting Hofmann’s ability to unite gestural spontaneity with deliberate compositional balance.</font></div>

הנס הופמן

22 x 15 אינץ'.

מדיה מעורבת על נייר

אנדי וורהול - הודי דודי - הדפס רשת - 38 x 38 אינץ'.

אנדי וורהול

האודי דודי

טביעת מסך

<div><font face=Calibri size=3 color=black>Richard Prince's "<em>Untitled</em>" from 2009 is a provocative and multilayered piece that engages with the themes of censorship, appropriation, and the boundaries of art. Prince uses a photographic montage of naked, intertwined bodies—imagery that evokes the explicit nature of an orgy and obscures its tawdry nature with a pattern of pink, egg-shaped acrylic elements covering much of the underlying image. The placement of these shapes is seemingly arbitrary, yet they play a crucial role in how the viewer perceives the piece. This obscuring overlay can be interpreted as a visual metaphor for censorship, alluding to how society imposes restrictions on what is deemed acceptable for public consumption. By covering parts of the bodies, Prince draws attention to the act of censorship itself rather than merely the content being censored. The viewer is left to imagine what lies beneath, heightening the sense of curiosity and the taboo.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Calibri size=3 color=black>Prince's work often critiques mass media and the commercialization of culture, and this piece is no exception. By altering found images, he questions the ownership and authorship of visual culture. The "censorship" elements in this work might also reference the commodification of sex and how the media sanitizes or obscures the raw, human aspects of such imagery to make it more palatable for the public.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Calibri size=3 color=black>In "<em>Untitled</em>," Prince challenges viewers to confront their perceptions of morality, art, and the power dynamics inherent in censorship. The work serves as a commentary on how images are manipulated and controlled in society, pushing the boundaries of what is considered art and what is considered obscene. Through this layered approach, Prince continues his exploration of the intersections between art, culture, and societal norms.</font></div>

ריצ'רד פרינס

ללא כותרת (צנזור צובע ורוד)

35 1/2 x 30 אינץ'

אקריליק על לוח הזרקת דיו

הארי ברטויה - ללא כותרת (פסל צלילי) - נחושת בריליום וברונזה עם בסיס עץ - 36 1/2 x 8 x 8 אינץ'.

הארי ברטויה

ללא כותרת (פסל נשמע)

36 1/2 x 8 x 8 אינץ'.

נחושת בריליום וברונזה עם בסיס עץ

HARRY BERTOIA - פסל ערבה - נירוסטה - 61 1/2 x 39 x 39 אינץ'.

הארי ברטויה

פסל ערבה

61 1/2 x 39 x 39 אינץ'.

<div><font face=Aptos size=3 color=black>María Blanchard, born in 1881, initially emerged as a committed Cubist painter, heavily influenced by her friendships with Juan Gris and other avant-garde figures. Her work in the 1910s showcased rigorous geometric abstraction, yet by the early 1920s, she began to transition toward a more figurative style. This shift aligned her with the “<em>Retour à l'ordre”</em> movement, in which many artists returned to more classical forms after the upheavals of war and early avant-garde experimentation. Blanchard's increasing focus on emotional depth and human subjects became a defining feature of these later works, culminating in pieces like "<em>Fillette à la pomme</em>."</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Aptos size=3 color=black>Blanchard's Cubist roots, prominent in the angular treatment of the hands and apple, are softened throughout the girl's modest attire, suggesting a spiritual or religious significance. The model's pious countenance and the muted palette of browns, grays, and blues further reinforce that the painting continues a thread of religious themes, as seen in Picasso's early masterwork, "<em>The First Communion</em>," and Blanchard's own "<em>Girl at her First Communion</em>." The apple held in hand introduces layers of symbolism, often representing knowledge, innocence, or temptation, an association that suggests an emotional transition, bridging childhood and deeper awareness.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Aptos size=3 color=black>Blanchard's ability to fuse Cubist form with symbolic narrative and emotional complexity makes this painting a poignant reflection of her evolution as an artist. She humanizes the rigid forms of Cubism while imbuing her subjects with depth and inner life.</font></div>

מריה בלנצ'רד

פילט א-לה-פום

28 1/4 x 23 5/8 אינץ'.

שמן על בד ציור

<div><font face=Aptos size=3 color=black>Born in 1881, the same year as fellow Spaniard Pablo Picasso, María Blanchard carved her distinct path within modernist art, blending Cubist influences with emotional depth. <em>"La Comida" </em>demonstrates Blanchard's evolution towards a more figurative style while retaining explicit Cubist references. This shift aligns her work with the “<em>Retour à l'ordre”</em> movement, a tendency many fellow artists embraced at the time. Thematically, “<em>La  Comida</em>” recalls van Gogh's early works, particularly "<em>The Potato Eaters</em>" (1885), in both palette and subject matter. Like van Gogh, Blanchard draws attention to the simplicity of rural life, using muted tones of browns, reds, and ochres to convey the grounded, almost austere nature of the figures around the table.</font></div><br><br><div> </div><br><br><div><font face=Aptos size=3 color=black>Blanchard’s work after 1921 progressively bridged the gap between the rigid forms of early Cubism and a more emotive, personal representation of her subjects. Geometric rigors are present, but the scene's naturalistic light and volumetric composition echo Cézanne's influence. The sharp brushstrokes and angular figures evoke a sense of protection, reflecting Blanchard's intention to shield the inner spirit of her characters from the gaze of others. Yet, her sensitive portrayal invites viewers to connect emotionally with her work, engendering a sense of intimacy and quiet communion. Despite the somber palette, there is a subtle warmth, with the figures' inner spirit shielded from judgment, much like those in van Gogh's painting. Yet in synthesizing elements of Cubism, Blanchard added emotional complexity to the rural themes van Gogh explored, making her contribution distinct yet reflective of earlier artistic traditions.</font></div>

מריה בלנצ'רד

לה קומידה

21 1/2 x 28 3/4 אינץ'.

שמן על בד ציור

Irving Norman was born in 1906 in Vilna, then part of the Russian Empire, now Lithuania. Norman's immigration to New York City in 1923 was short-lived, as he would return to Europe to fight as part of the Abraham Lincoln battalion against the Spanish dictator Francisco Franco. After the War, Norman would eventually settle in Half Moon Bay, California, where he embarked on a prolific studio practice. <br><br>Norman's work portrays the horrors of war and his firsthand knowledge of totalitarian dictatorships. Norman's work has been described as "Social Surrealism," and his grand scenes are immediate and arresting. The large-scale works of Norman truly capture the power of his lived experiences; they are as much a visual record as they are a warning for the future, intended to inspire change.

אירווינג נורמן

69 1/2 x 39 1/2 אינץ'.

שמן על בד ציור

אירווינג נורמן - אדם וזמן - שמן על בד - 58X30 אינץ'

אירווינג נורמן

אדם וזמן

58 x 30 אינץ'

שמן על בד ציור

Signed, titled and dated ‘81 verso<br>JR-198-81

סינתזה חדשה מס' 15

92 x 66 אינץ'.

אקריליק על בד ציור

קרל בנג'מין ועמיתיו לורסר פייטלסון, פרדריק המרסלי וג'ון מקלפלין תופסים מקום ייחודי בהיסטוריה של האמנות המופשטת האמריקאית. ידועים בצורותיהם הגיאומטריות המדויקות ובקצוות הנקיים המדגישים שטוחות, הם הציירים הקשוחים של קליפורניה שצמחו בסוף שנות החמישים. שלא כמו אלסוורת' קלי, למשל, עבודתם משקפת בהירות, בהירות ופלטת צבעים שמרמזת על הסביבה הטבעית והבנויה של קליפורניה ולא על ההשפעות העירוניות והתעשייתיות יותר המורגשות בחוף המזרחי. יתר על כן, בהשוואה לסצנת האמנות התחרותית בחוף המזרחי, הקבוצה הקליפורנית הייתה קהילה קטנה יחסית ומלוכדת של אמנים עם תחושה של שיתוף פעולה וחקירה משותפת שתרמה לתנועה מגובשת עם זהות מובחנת.

קרל בנג'מין

50 x 50 אינץ'

שמן על בד ציור

KHMER - טורסו זכר - אבן חול - 24 x 9 x 5 אינץ'.

טורסו זכר

24 x 9 x 5 אינץ'.

פול ג'נקינס - תופעות עם Anadem שחור - דיו, אקריליק ושמן על בד - 51 x 51 אינץ '.

פול ג'נקינס

תופעות עם Anadem שחור

51 על 51 אינץ'.

דיו, אקריליק ושמן על בד

אנדי וורהול - מסכת החוף הצפון מערבי - טביעת מסך בצבעים על לוח מוזיאון לנוקס - 38 x 38 in.

אנדי וורהול

מסכת החוף הצפון מערבי

הדפסת מסך בצבעים בלוח מוזיאון לנוקס

תומאס נוזקובסקי נולד ב-1944 ויצר ציורים קטנים בגוון עשיר המשקפים את ההשפעות הדיכוטומיות של האקספרסיוניסטים המופשטים ופליטי הבאוהאוס שעמם למד באיחוד קופר. באמצעות מברשת קטנה, הטיפול שלו כולל גירוד ושפשוף צבע בדרכים שנרשמות בעבודה המוגמרת. הוא פיתח אוצר מילים ייחודי ורחב היקף לפריסת צורות גיאומטריות דמויי ביומורפיות בערכות צבעים מגוונות ומגוון רחב של אסוציאציות: ריצוף אריחים, לאשכולות תאים, לארכיטקטורה ולחלל החיצון. לעתים קרובות, הם מזוקקים מזיכרונותיו וחוויותיו. נוזקובסקי הגיב על הציור הספציפי הזה (ללא כותרת, 1994) ואמר כי הוא משקף את המשיכה שלו לסצינות המיתולוגיות שצוירו על לוחות חזה נדוניה של הרנסנס. הוא ביטא אותו כאחד הטובים ביותר מבין שלושה או ארבעה לוחות בגודל 15 אינץ' x 30 אינץ' בסדרה זו. נוזקובסקי טופל במשך שנים רבות על ידי גלריית פייס. הוא נפטר בשנת 2019.

תומאס נוזקובסקי

ללא כותרת

15 x 30 אינץ'.

שמן על פשתן בפאנל

שערי THEASTER - סטנד-אין לתקופה של הריסות 25 - בטון לבן וחרסינה - 48 x 12 x 12 אינץ '.

שערי ת'אסטר

סטנד-אין לתקופה של הריסות 25

48 x 12 x 12 אינץ'.

בטון לבן וחרסינה

This well preserved bell is one of the largest known bronzes from the Southeast Asian Bronze Age, generally named after the Dongson site in North Vietnam. The swirling band design is finely and crisply cast. Dongson bronze drums were also reported in South China, Thailand, Laos, West Malaysia, and Indonesia and as Far East as Western Iranian Java. <br><br>The Dong Son culture is a Bronze age culture including all of southeast Asia and into the Indo-Malaya Archipelago from about 1000 to 1 BC. Centered on the Red River Valley of Vietnam, the Dong Son were sophisticated agriculturalists, raising rice and buffalo. Dong Son probably arose from local Neolithic cultures, such as Phung Nguyen and Dong Dau phases. Dong Son is identified with the Van Lang ruling dynasty, the first ruling dynasty of Vietnam. By the second century BC, impacts from the Han Dynasty in China were being felt and according to historic records, the Dong Son were absorbed into the Han Dynasty territory.

דרום מזרח אסיה

תאילנדי בל

תרבות דונגסון (1000 לפנה"ס-200 לספירה)

22 1/2 x 12 x 10 אינץ'.

רוי ליכטנשטיין - עיצוב פנים עם כיסא, מתוך תיק העבודות ליום הולדת 90 של ליאו קסטלי - הדפס משי צבעוני על נייר סומרסט - 27 x 20 1/2 אינץ'.

רועי ליכטנשטיין

עיצוב פנים עם כיסא, מתוך תיק העבודות ליום הולדת 90 של ליאו קסטלי

27 על 20 1/2 אינץ'.

הדפס משי צבעוני על נייר סומרסט

KHMER - Head of Avalokiteshvara - אבן חול אפורה - 13 x 7 x 7 אינץ'.

ראש אוולוקיטשוורה

חמר, המאה ה-12-13

13 x 7 x 7 אינץ'.

אבן חול אפורה

רוי ליכטנשטיין - הדפס מודרני - ליטוגרפיה והדפס משי בצבעים על נייר ארג'ומרי - 24 x 24 אינץ'.

רועי ליכטנשטיין

הדפס מודרני

24 x 24 אינץ'.

ליטוגרפיה והדפס משי בצבעים על נייר ארג'ומרי

פרנק סטלה - פאטיפאף, מתוך "מקומות דמיוניים II" - ליטוגרפיה, הדפס משי, תחריט, אקווטינטה ותבליט בצבעים על נייר TGL בעבודת יד - 32 1/2 x 32 1/2 אינץ'.

פרנק סטלה

פאטיפאף, מתוך "מקומות דמיוניים 2"

32 1/2 x 32 1/2 אינץ'

ליטוגרפיה, הדפס משי, תחריט, אקווטינטה ותבליט בצבעים על נייר עבודת יד של TGL

JACK ROTH - ללא כותרת - אקריליק על בד - 18X30 1/8 אינץ'

ללא כותרת

18 x 30 1/8 אינץ'

אקריליק על בד ציור

אלכס כץ - ויויאן - הדפס משי על קרטון מוזיאון - 39 x 41 אינץ'.

39 על 41 אינץ'.

מסך משי על לוח המוזיאון

לורנס שילר - ברברה סטרייסנד (כובע פרווה) - תצלום ג'לטין כסף וינטג ' - 11 x 14 אינץ '.

לורנס שילר

ברברה סטרייסנד (כובע פרווה)

11 x 14 אינץ'.

תצלום ג'לטין כסף וינטג'

יליד אמריקה - צנצנת אחסון סוקורו שחור על לבן - סיר חרס צבוע - 16 x 14 x 14 אינץ'.

יליד אמריקאי

צנצנת אחסון Socorro שחור-על-לבן

ג. 1100-1250 לספירה

16 x 14 x 14 אינץ'.

סיר חרס צבוע

הדמות המוצגת כאן היא הדמות לחיים ארוכים, קרא שו בסינית וקוטובוקי ביפנית. האלגנטיות של הדמויות, במיוחד כשהן מתוארות בצורותיהן הפתלתלות, הפכה אותן למוטיבים דקורטיביים של צפצפה על טקסטיל, קרמיקה, לכה ואמצעי תקשורת רבים אחרים. כאן הדמות, שנבנתה באמצעות חוטים עטופים בזהב, מוקפת בחרציות, שגם הן סמלים לחיים ארוכים בגלל תכונותיהן הבריאותיות. פוקוסה כזו נוצרה ככל הנראה ככיסוי למתנת יום הולדת.

דמות סינית לחיים ארוכים

תקופת מייג'י (1868-1912)

27 x 25 אינץ'.

רקמת משי

לברר

טופס קצר של רשימת צירוף

אם אתה אנושי, השאר שדה זה ריק.

התחבר

חזרה לראש הרשימה

© זכויות יוצרים 2025 הת'ר ג'יימס. כֹּל הַזְכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת.

מדיניות פרטיות
תנאים והתניות

תודה שיצרת איתנו קשר!

האם ברצונך להתאים אישית את העדפות האמנות שלך?

עבור אל העדפות תקשורת

חינוך

חינוך הוא בעל חשיבות עליונה בייעוץ לאמנות הת'ר ג'יימס. בין אם אתה אספן מנוסה או רק מתחיל, אנו שואפים לצמוח עם לקוחותינו ומאמינים באופן מלא במתן מידע ותובנות כדי לעזור ללקוחותינו ללמוד ולטפח את תחומי האמנות שלהם.

אוצרות

Heather James Art Advisory מביאה עשרות שנות ניסיון אוצרותי בהדרכת צוות האוצרות הבכיר שלנו שארגן תערוכות ברחבי העולם במוזיאונים, גלריות ובבתים פרטיים. בשילוב אלמנטים היסטוריים אסתטיים ואמנותיים, נעזור לאוסף ולבית שלך לשקף את תחומי העניין האמנותיים שלך.

לוגיסטיקה

HJ Art Advisory מספקת לוגיסטיקה מלאה בעת טיפול, שינוע ופיקוח על יצירות האמנות של לקוחותינו. הפיקוח שלנו כולל כל היבט של טיפול ביצירות האמנות. אנו מפקחים על כל שלב בתהליך עם הובלה, התקנה ואחסון של יצירות אמנות. אנו מייעצים ומסייעים בעיצוב מסגור, תאורה, דרישות אבטחה, שימור והערכת מצב.

תיעוד

בעת רכישת יצירות אמנות, HJ Art Advisory חוקרת את מקור יצירת האמנות ותבקש מצגים ואחריות מהמוכר, כי למוכר יש בעלות תקפה וכי החפץ נקי מכל שעבודים, תביעות ושעבודים.
HJ Art Advisory תבקש שיפוי עבור החזר מלא עבור יצירת האמנות במקרה של הפרת אחריות (ייתכן שתכלול שורה זו???) .
תהליך מכירה פרטית ומכירה פומבית: מידע קריטי ללכידה כולל: אמן, כותרת יצירה, תאריך, מדיום, מידות, מחיר, תמונה, ישות מציעה, מקור, אישורים, חשבונית (במידת האפשר), דוח מצב, שעבודים, ליטיגציה, כותרת בעלות.

הלוואות למוזיאונים

הת'ר ג'יימס זכתה לכבוד להקל על הלוואות למוזיאונים מובילים ברחבי העולם, כולל MoMA, מרכז פומפידו ועוד. HJ Art Advisory דואגת לכל הניירת והלוגיסטיקה הדרושים לאספנים שלנו שמחליטים להשאיל יצירת אמנות לתערוכה במוזיאון.

אימות

HJ Art Advisory שומרת על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של בדיקת נאותות באמצעות חקירה, מחקר ומקור של חפצים לפני הרכישה כדי לקבוע שניתן להשיג כותרת ברורה. מחקר כזה כולל, אך אינו מוגבל לקביעה:

היסטוריית הבעלות על האובייקט
מדינות שבהן נמצא האובייקט ומתי.
תולדות התערוכה של האובייקט
היסטוריית הפרסום של האובייקט
כל תביעה מתנגדת לבעלות אם הוגשה
מאגרי מידע של חפצים גנובים הרלוונטיים לחפץ
הנסיבות שבהן מוצע החפץ
מקורות מחקר רלוונטיים, כולל: ArtLoss Register או מאגרי מידע אחרים.
מצגי אחריות ושיפוי מהמוכר, המבטיחים שלמוכר יש בעלות תקפה, והחפץ נקי מכל שעבודים, תביעות ושעבודים
מחקר ותיעוד מתקופת הנאצים/מלחמת העולם השנייה בעקבות הנחיות הנוגעות לרכישת חפצים שסביר להניח שהיו באירופה הכבושה על ידי גרמניה בין השנים 1933 ו-1945

מימון

HJ Art Advisory מסייעת ללקוחות בהלוואות מגובות נכסים, רכישת אמנות לנאמנויות, תכנון עיזבונות. אנו מציעים את המומחיות שלנו בתובנות שוק האמנות כדי למצב את לקוחותינו בצורה הטובה ביותר בעת קבלת החלטות עבור האוסף שלהם. אנו עובדים עם עזבונות, צוותים משפטיים ויועצים פיננסיים כדי לתמוך בצורה הטובה ביותר בלקוחותינו ובמטרותיהם.
הת'ר ג'יימס פיין ארט אינה יועצת השקעות, משפטית או מס רשומה. כל ההשקעות והדעות הפיננסיות המובעות על ידי הת'ר ג'יימס פיין ארט הן דעות המבוססות על מחקר אישי. ביצועי העבר אינם ערובה לתשואה עתידית, ואינם מעידים בהכרח על ביצועים עתידיים.

מכירות ורכישות

HJ Art Advisory מתמקדת במיקור יצירות אמנות לרכישות פוטנציאליות ממכירות פרטיות, בתי מכירות פומביות ועמלות אמנים. HJ Art Advisory עוקבת ללא הרף אחר השוק הפרטי והציבורי אחר יצירות אמנות משמעותיות הנוגעות לאינטרסים של לקוחותינו שישפרו את האוספים שלהם. אנו מנהלים משא ומתן על מחיר המכירה או המכירה בשם אספן על מנת להשיג את העסקה הטובה ביותר האפשרית עבור לקוחותינו.

ערך וביטוח

קבוצת HJ Art Advisory מעריכה ומעריכה אוספי אמנות לצורך הערכת שווי ביטוח, רכישה וביטול גישה. זה כרוך במחקר מעמיק של ניתוח שוק האמנות הפרטי והציבורי כאחד כדי לקבוע ערך.

אנינות טעם

HJ Art Advisory עובדת עם, ובשמם, של לקוחות המפתחים אוספים חדשים או עם אוספים מבוססים, ומספקת ייעוץ והיצע מעמיק של שירותים. הידע והניסיון הרב שלנו יחד עם שנים רבות בעסקי האמנות מציבים את הצוות המיומן והמנוסה שלנו לספק הדרכה והכוונה במספר מישורים.

רוצה לדעת יותר על זה / עבודות אלה? שלח לנו הודעה כדי ליידע אותנו על העניין שלך.

בקשה - סינגל אמנותי

שם *

מלאי #

דואר אלקטרוני *

מספר טלפון

הודעה *

סיכום ת"א

אם אתה אנושי, השאר שדה זה ריק.

עברית

English
日本語
中文 (简体)
Deutsch
Français
Español
العربية‏