שאלהיסטוריהתובנות שוקתוצאות מכירה פומבית מחסוראוספי מוזיאוןגלריית תמונותמשאבים נוספיםמחסור
גב

ג'ורג'יה אוקיף(1887-1986)

אמן ביו ביררהדאון PDF
 
Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color. Cottonwood Tree (Near Abiquiu), New Mexico (1943) by celebrated American artist Georgia O’Keeffe is exemplary of the airier, more naturalistic style that the desert inspired in her. O’Keeffe had great affinity for the distinctive beauty of the Southwest, and made her home there among the spindly trees, dramatic vistas, and bleached animal skulls that she so frequently painted. O’Keeffe took up residence at Ghost Ranch, a dude ranch twelve miles outside of the village of Abiquiú in northern New Mexico and painted this cottonwood tree around there. The softer style befitting this subject is a departure from her bold architectural landscapes and jewel-toned flowers.<br><br>The cottonwood tree is abstracted into soft patches of verdant greens through which more delineated branches are seen, spiraling in space against pockets of blue sky. The modeling of the trunk and delicate energy in the leaves carry forward past experimentations with the regional trees of the Northeast that had captivated O’Keeffe years earlier: maples, chestnuts, cedars, and poplars, among others. Two dramatic canvases from 1924, Autumn Trees, The Maple and The Chestnut Grey, are early instances of lyrical and resolute centrality, respectively. As seen in these early tree paintings, O’Keeffe exaggerated the sensibility of her subject with color and form.<br><br>In her 1974 book, O’Keeffe explained: “The meaning of a word— to me— is not as exact as the meaning of a color. Color and shapes make a more definite statement than words.” Her exacting, expressive color intrigued. The Precisionist painter Charles Demuth described how, in O’Keeffe’s work, “each color almost regains the fun it must have felt within itself on forming the first rainbow” (As quoted in C. Eldridge, Georgia O’Keeffe, New York, 1991, p. 33). As well, congruities between forms knit together her oeuvre. Subjects like hills and petals undulate alike, while antlers, trees, and tributaries correspond in their branching morphology.<br><br>The sinewy contours and gradated hues characteristic of O’Keeffe find an incredible range across decades of her tree paintings. In New Mexico, O’Keeffe returned to the cottonwood motif many times, and the seasonality of this desert tree inspired many forms. The vernal thrill of new growth was channeled into spiraling compositions like Spring Tree No.1 (1945). Then, cottonwood trees turned a vivid autumnal yellow provided a breathtaking compliment to the blue backdrop of Mount Pedernal. The ossified curves of Dead Cottonweed Tree (1943) contain dramatic pools of light and dark, providing a foil to the warm, breathing quality of this painting, Cottonwood Tree (Near Abiquiu). The aural quality of this feathered cottonwood compels a feeling guided by O’Keeffe’s use of form of color.
עץ קוטוןווד (בקרבת אביקיו), ניו מקסיקו194336 x 30 אינץ'. (91.44 x 76.2 ס"מ) שמן על בד
מקור ומקור
מקום אמריקאי, ניו יורק
מר וגברת מקס אסקולי, ניו יורק, 1944
ירד במשפחה
הרולד דיאמונד, ניו יורק, 1975 בקירוב
גלריית ג'רלד פיטרס, סנטה פה, ניו מקסיקו
גלריית איליין הורביץ', סקוטסדייל, אריזונה, 1978
אוסף של מר וגברת פרי תומאס, לאס וגאס, נבאדה, 1978
אוסף פרטי, ארצות הברית
תערוכה
ניו יורק, ניו יורק, מקום אמריקאי, ג'ורג'יה אוקיף, ציורים – 1943, 11 בינואר – 11 במרץ 1944, מס' 8
ווסט פאלם ביץ', פלורידה, גני הפסלים אן נורטון, דיסקברי... עוד...ng Creativity: American Art Masters, 10 בינואר - 17 במרץ 2024
ספרות
ליינס, ברברה בולר, ג'ורג'יה אוקיף, קטלוג Raisonné כרך שני (ניו הייבן ולונדון: הוצאת אוניברסיטת ייל, 1999), חתול. מס' 1066, עמ' 670.
... פחות...
גב
לברר

"גיליתי שאני יכול להגיד דברים עם צבע וצורות שאני לא יכול להגיד בשום דרך אחרת - דברים שלא היו לי מילים עבורם." -ג'ורג'יה אוקיף

היסטוריה

Cottonwood Tree (ליד אביקיו), ניו מקסיקו (1943) מאת האמנית האמריקאית הנודעת ג'ורג'יה אוקיף הוא מופת לסגנון האוורירי והנטורליסטי יותר שהמדבר נתן בה השראה. לאוקיף הייתה זיקה רבה ליופיו הייחודי של דרום-מערב ארצות הברית, והיא עשתה שם את ביתה בין העצים המסתובבים, הנופים הדרמטיים וגולגולות החיות הלבנות שהיא ציירה לעתים קרובות כל כך. או'קיף התגורר בחוות הרפאים, חווה של בחורים במרחק של 12 ק"מ מחוץ לכפר אביקיו שבצפון ניו מקסיקו, וצייר שם את עץ הכותנה הזה. הסגנון הרך יותר כיאה לנושא זה הוא סטייה מהנופים האדריכליים הנועזים שלה ומהפרחים בגווני התכשיטים שלה.

עץ הכותנה מופשט לחלקות רכות של ירוקים ירוקים שדרכם נראים ענפים מסומנים יותר, מתפתלים בחלל כנגד כיסים של שמיים כחולים. הדוגמנות של הגזע והאנרגיה העדינה בעלים מובילות קדימה ניסויים קודמים עם העצים האזוריים של צפון מזרח המדינה שכבשו את אוקיף שנים קודם לכן: מייפל, ערמונים, ארזים וצפצפות, בין היתר. שני בדים דרמטיים משנת 1924, עצי סתיו, המייפל ואפור הערמונים, הם מקרים מוקדמים של מרכזיות לירית ונחושה, בהתאמה. כפי שניתן לראות בציורי העצים המוקדמים הללו, אוקיף הגזימה ברגישות הנושא שלה בצבע ובצורה.

עוד
לברר
  • ג'ורג'יה אוקיף מציירת נושא דומה בחוות הרפאים, ניו מקסיקו

    ג'ורג'יה אוקיף מציירת נושא דומה בחוות הרפאים, ניו מקסיקו

    צילום: אנסל אדמס
  • ג'ורג'יה אוקיף, 1953, ליד שולחן העבודה שלה בסטודיו אביקיו עם אחד מציורי עץ הכותנה הקטנים יותר שלה

    ג'ורג'יה אוקיף, 1953, ליד שולחן העבודה שלה בסטודיו אביקיו עם אחד מציורי עץ הכותנה הקטנים יותר שלה

    צילום: לורה גילפין
  • "עץ כותנה מת" (1943)

    "עץ כותנה מת" (1943)

    מוזיאון סנטה ברברה לאמנות
  • "עצי סתיו, המייפל" (1924)

    "עצי סתיו, המייפל" (1924)

  • "אפור הערמונים" (1924)

    "אפור הערמונים" (1924)

"גבעה או עץ לא יכולים לצייר ציור טוב רק בגלל שזה גבעה או עץ. זה קווים וצבעים להרכיב כך שהם אומרים משהו. בשבילי זה הבסיס לציור. ההפשטה היא לעתים קרובות הצורה המובהקת ביותר לדבר הבלתי מוחשי שבי שאני יכול רק להבהיר בצבע." -ג'ורג'יה אוקיף

תובנות שוק

  • על פי הגרף שהוכן על ידי Art Market Research, מחירי השוק של ג'ורג'יה אוקיף עלו בשיעור תשואה שנתי מורכב של 12.7% מאז 1976.

  • שיא המכירות הפומביות של ג'ורג'יה אוקיף נקבע בשנת 2014 עם מכירת Jimson Weed/White Flower No. 1 תמורת יותר מ-44.4 מיליון דולר. זהו עדיין הסכום הגבוה ביותר ששולם עבור אמנית במכירה פומבית.

  • גם כאשר השוק של אוקיף רשם ירידה קלה במהלך המגפה בשנת 2020 (כפי שניתן לראות בגרף AMR), המדד העולמי של ArtPrice למחזור המכירות הפומביות מראה כי אוקיף עלה מהמקום ה-263 לאמן הנמכר ביותר באותה שנה, מה שממחיש כי ציוריו של אוקיף נותרו בביקוש גובר, במיוחד בהשוואה לביצועים של אמנים אחרים באותה תקופה.

  • בממוצע במהלך 40 השנים האחרונות, רק 4 ציורים של אוקיף עומדים למכירה פומבית מדי שנה.

תוצאות מובילות במכירה פומבית

שמן על בד, 48 X 40 אינץ'. נמכר בסות'ביס ניו יורק: 20 בנובמבר 2014.

"עשב ג'ימסון / פרח לבן מס' 1" (1932) נמכר תמורת $44,405,000.

שמן על בד, 48 X 40 אינץ'. נמכר בסות'ביס ניו יורק: 20 בנובמבר 2014.
שמן על בד, 100X100 ס"מ. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 9 בנובמבר 2022.

"ורד לבן עם לרקספור לא. אני" (1927) נמכר ב-26,725,000 דולר.

שמן על בד, 100X100 ס"מ. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 9 בנובמבר 2022.
שמן על בד, 120X100 ס"מ נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 11 במאי 2023.

"איריס שחור שישי" (1936) נמכר ב-21,110,000 דולר.

שמן על בד, 120X100 ס"מ נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 11 במאי 2023.
שמן על בד, 100x100 ס"מ. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 9 בנובמבר 2022.

"עלה סתיו II" (1927) נמכר ב-15,275,000 דולר.

שמן על בד, 100x100 ס"מ. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 9 בנובמבר 2022.

ציורים דומים שנמכרו במכירה פומבית

שמן על בד, 20X30 אינץ'. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 9 בנובמבר 2022.

"גבעות אדומות עם פדרנל, עננים לבנים" (1936) נמכר ב-12,298,000 דולר.

שמן על בד, 20X30 אינץ'. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 9 בנובמבר 2022.
  • ציור זה, מבט רחב יותר על הנוף המדברי, נמכר במכירה הפומבית של האוסף של מייסד מיקרוסופט פול אלן 
  • הטבע היה לעתים קרובות הנושא של האמנות של אוקיף, וכמה עצי כותנה ניתן לראות מרחוק של הנוף הזה
שמן על בד, 25 1/2 x 21 אינץ'. נמכר בסות'ביס ניו יורק: 14 במאי 2018.

"לייק ג'ורג' עם ליבנה לבנה לבנה" (1921) נמכר ב-11,292,000 דולר.

שמן על בד, 25 1/2 x 21 אינץ'. נמכר בסות'ביס ניו יורק: 14 במאי 2018.
  • בד מוקדם זה עם נושא דומה, אם כי בקנה מידה קטן יותר, נמכר עבור מעל 11.2 מיליון דולר בשנת 2018, מחיר המכירה הפומבית השלישי בגובהו עבור אוקיף
  • נושאי טבע, במיוחד עצים, היו מוקד תכוף של אוקיף
שמן על בד, 16X36 אינץ'. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 09 במאי 2018.

"ליד אביקיו, ניו מקסיקו" (1931) נמכר ב-8,412,500 דולר.

שמן על בד, 16X36 אינץ'. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 09 במאי 2018.
  • יצירה קטנה יותר מעץ קוטוןווד (ליד אביקיו), ניו מקסיקו
  • נוף מוקדם יותר מאותו אזור בניו מקסיקו, יצירה זו נמכרה ביותר מ-8.4 מיליון דולר ב-2018
שמן על בד, 100X100 ס"מ. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 20 בנובמבר 2018.

"המייפל האדום באגם ג'ורג'" (1926) נמכר ב-8,187,500 דולר.

שמן על בד, 100X100 ס"מ. נמכר בכריסטי'ס ניו יורק: 20 בנובמבר 2018.
  • נושא טבע זה של אוקיף באותו גודל נמכר בשנת 2018 עבור מעל 8.18 מיליון דולר
  • דוגמה מוקדמת יותר משנת 1926
שמן על בד, 10.1 x 24 אינץ'. נמכר בסות'ביס ניו יורק: 5 במרץ 2020.

"צורות טבע – גספה" (1931) נמכר ב-6,870,200 דולר.

שמן על בד, 10.1 x 24 אינץ'. נמכר בסות'ביס ניו יורק: 5 במרץ 2020.
  • נושא טבע מופשט בקנה מידה קטן
  • נמכר לאחרונה ביותר מ-6.87 מיליון דולר

מחסור

מוזיאוני אוקיף
מוזיאון אוקיף vert
  • 43% מציוריו של אוקיף כבר מוחזקים באוספי מוזיאונים.
  • מתוך 616 עבודות שמן על בד שאוקיף צייר, פחות מ-300 נותרו זמינות לאוספים פרטיים.
  • ככל שיעבור הזמן, רבים מציורי אוקיף הנמצאים כיום באוספים פרטיים יורישו למוזיאונים, וישאירו מעט מאוד מהם זמינים אי פעם.
  • אוקיף צייר לראשונה את עצי הכותנה באביקיו במשך שנתיים בלבד, מ-1943 עד 1945, ויצר רק תשעה ציורים לסדרה מרכזית זו. מתוכם, 6 מוחזקים באוספי מוזיאונים קבועים, ורק 3 נותרו בידיים פרטיות.
  • עצי הכותנה של אוקיף – מסדרת הליבה המקורית של 1943-1945 ומשנים מאוחרות יותר – נמצאים באוספי מוזיאונים מובילים, כולל מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף, מכון באטלר לאמנות אמריקאית והמוזיאון לאמנויות יפות בוסטון.

ציורים של עצי כותנה, עצים ואביקיו באוספי המוזיאון

"עץ כותנה באביב" (1943) שמן על בד, 30 1/16 x 36 1/8 אינץ '.

מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף, סנטה פה

"עץ כותנה באביב" (1943) שמן על בד, 30 1/16 x 36 1/8 אינץ '.
"עץ כותנה מת" (1943), שמן על בד, 36 על 30 אינץ'.

מוזיאון סנטה ברברה לאמנות

"עץ כותנה מת" (1943), שמן על בד, 36 על 30 אינץ'.
"ללא כותרת (עץ כותנה)" (1945) שמן על הסיפון, 24 1/4 x 20 אינץ '.

מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף, סנטה פה

"ללא כותרת (עץ כותנה)" (1945) שמן על הסיפון, 24 1/4 x 20 אינץ '.
"קוטונווד 3" (1944), שמן על בד, 20X30 אינץ'.

מכון באטלר לאמנות אמריקאית, אוהיו

"קוטונווד 3" (1944), שמן על בד, 20X30 אינץ'.
"עץ כותנה ופדרנל" (1948) שמן על בד, 10 x 12 אינץ '.

מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף, סנטה פה

"עץ כותנה ופדרנל" (1948) שמן על בד, 10 x 12 אינץ '.
"עץ מת עם גבעה ורודה" (1945), שמן על בד, 30X40 אינץ'.

מוזיאון קליבלנד לאמנות

"עץ מת עם גבעה ורודה" (1945), שמן על בד, 30X40 אינץ'.
"גזעי עצים חשופים עם שלג" (1946), שמן על בד, 29 1/2 x 39 1/2 אינץ '.

מוזיאון דאלאס לאמנות

"גזעי עצים חשופים עם שלג" (1946), שמן על בד, 29 1/2 x 39 1/2 אינץ '.
"עץ אביב מס' 1" (1945), שמן על בד

מוזיאון ניו מקסיקו לאמנות, סנטה פה

"עץ אביב מס' 1" (1945), שמן על בד
"עצי אביקיו VII" (1953), שמן על בד, 10 1/8 x 12 1/8 אינץ '.

המוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון

"עצי אביקיו VII" (1953), שמן על בד, 10 1/8 x 12 1/8 אינץ '.
"גזעי עץ אפל" (1946), שמן על בד, 40 על 30 אינץ '.

מוזיאון ברוקלין, ניו יורק

"גזעי עץ אפל" (1946), שמן על בד, 40 על 30 אינץ '.
"ליד אביקיו, ניו מקסיקו" (1930), שמן על בד, 10 אינץ' × 24 1/8 אינץ'.

מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק

"ליד אביקיו, ניו מקסיקו" (1930), שמן על בד, 10 אינץ' × 24 1/8 אינץ'.
"ההר, ניו מקסיקו" (1931), שמן על בד, 30 1/16 × 36 1/8 אינץ '.

מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק

"ההר, ניו מקסיקו" (1931), שמן על בד, 30 1/16 × 36 1/8 אינץ '.
"ללא כותרת (נוף ניו מקסיקו)" (בערך 1943) שמן על בד, 13 x 33 1/8 אינץ '.

מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף, סנטה פה

"ללא כותרת (נוף ניו מקסיקו)" (בערך 1943) שמן על בד, 13 x 33 1/8 אינץ '.
"צוקים מעבר לאביקיו, מפל יבש" (1943), שמן על בד, 30X16 אינץ'.

מוזיאון קליבלנד לאמנות

"צוקים מעבר לאביקיו, מפל יבש" (1943), שמן על בד, 30X16 אינץ'.
"גבעות חול אביקיו ומסה" (1945), שמן על בד, 16X36 אינץ'.

המכון לאמנות של שיקגו

"גבעות חול אביקיו ומסה" (1945), שמן על בד, 16X36 אינץ'.
"למלא חלל בצורה יפה – זו המשמעות של אמנות עבורי." ג'ורג'יה אוקיף

גלריית תמונות

  • 40147
  • 40147_detail1
  • 40147_detail2
  • 40147_detail3
  • 40147_detail4
  • 40147_detail5
  • 40147_detail6
  • 40147_detail7
  • 40147_detail8
  • 40147_detail9
  • 40147
  • 40147_detail1
  • 40147_detail2
  • 40147_detail3
  • 40147_detail4
  • 40147_detail5
  • 40147_detail6
  • 40147_detail7
  • 40147_detail8
  • 40147_detail9

משאבים נוספים

צא לסיור וידאו בביתו של אוקיף באביקיו, ניו מקסיקו, שהוצג על ידי מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף בסנטה פה
צא לסיור וידאו בביתו של אוקיף באביקיו, ניו מקסיקו, שהוצג על ידי מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף בסנטה פה
צפו ב"בתים משלי" של מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף כדי ללמוד עוד על הנוף מעורר ההשראה של אביקיו ועצי הכותנה שלו
צפו ב"בתים משלי" של מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף כדי ללמוד עוד על הנוף מעורר ההשראה של אביקיו ועצי הכותנה שלו
גלו עוד מסדרת הכותנה של אוקיף באוסף מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף
גלו עוד מסדרת הכותנה של אוקיף באוסף מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף
האוצר הבכיר של HJFA, צ'יפ טום, דן בסדרת עצי הכותנה של אוקיף
האוצר הבכיר של HJFA, צ'יפ טום, דן בסדרת עצי הכותנה של אוקיף

אימות

אוקיף 40147 CR

עץ הכותנה (ליד אביקיו), ניו מקסיקו, 1943 מופיע כמספר 1066 בקטלוג של ברברה בוהלר ליינס על יצירת האמנות של ג'ורג'יה אוקיף. הציור מאויר בעמוד 670 בכרך השני.

ראה קטלוג Raisonné

לברר

בקשה - סינגל אמנותי

אתה יכול גם לאהוב

לא נמצאו תוצאות.