אנדי וורהול פולארוידים: להביא אותו למסלול

אנדי וורהול נקשר באופן בלתי ניתן לניתוקה לאמנות האמריקאית, שלא לדבר על פופ ארט. יכולתו המדויקת ללכוד את ערכי החברה האמריקאית המסוננת דרך עדשה זוהרת כבשה את הדמיון הקולקטיבי שלנו ובמקביל חדרה לנוף החזותי שלנו. למרות קשריו עם מסיבות מפוארות, וורהול תמיד התבונן. כפי שדיאנה פרילנד, חברה של וורהול והיא עצמה מיוצגת בתערוכה, אמרה: "העין צריכה לנסוע".

אין זה מפתיע, אם כן, שוורהול נשא מצלמת פולארויד משנות החמישים ועד מותו בשנת 1987. בדרכים שהדהדו את ההרגלים הנוכחיים שלנו עם טלפונים חכמים, הפולארוידים של וורהול הם מיידיים רבים. אין זה מקרה שמסננים מוקדמים באפליקציות מדיה חברתית כמו אינסטגרם חיקו את הפולארויד. בתמונות שלו של חפצים יומיומיים, השפעתו של וורהול ניתן לראות צלמים היום כולל וולפגנג טילמנס ויורגן טלר. התצלומים, שצולמו בלהט הרגע והתפתחו תוך דקות ספורות, מדברים גם על הארעיות והאפמרה של התרבות.

וורהול השתמש בפולארוידים אלה לציוריו והתייחס לתצלומים כאל "העיפרון והנייר" שלו. חשוב לציין כי הפולארוידים נשארו עם וורהול, למרות תחנוניו מנתיניו. הם תיעוד של חייו והפרקטיקה שלו תוך שיקוף הרעיון של הכללה והדרה, זוהר ושוממות.

לכידת הבהיר והיפה, המפורסם והידוע לשמצה, הפולארוידים של וורהול הם מבט לא מסונן לתוך החברה תוך היותו תיעוד של חייו של אחד האמנים החשובים ביותר של אמריקה. הם מדברים על כוחה של הדימוי והאשליה.

התערוכה משתרעת על פני ארבעה חלקים – "להביא את זה למסלול", "כל מה שנוצץ", "אני, עצמי ואני" ו"ארס לונגה" – תוך התמקדות בנושאים שונים בתוך הפולארוידים בכללותם. בקרו במופע הוירטואלי השני שלנו, "אנדי וורהול: Wayward Allure" כדי לקבל תובנה נוספת על הגאונות המסתורית.

"להביא אותו למסלול"

אחד התחומים שוורהול ראה את ההשפעה הגדולה ביותר היה עולם האופנה. קטע זה מפגיש את הפרסונות הזוהרות והשערורייתיות המאכלסות את היקום הנדיר לעתים קרובות.

בצומת של אמנות לא מעשית ושימוש מעשי עטוף ביכולתה להקרין הן דימוי והן אשליה ואת האופי הקפריזי של התעשייה, עולם האופנה מסכם בצורה מושלמת רבים מהאובססיות של וורהול ואת הנושאים שגוף העבודה הכולל שלו מאיר.

בחלק זה מככבים דוגמניות אופנה משריל טיגס ועד ג'רי הול וכן המעצבים החשובים ביותר ביניהם ז'אן פול גוטייה, רוי הלסטון, איב סן לורן ועוד. בתחומי הקוטור נמצאים גם עורכת ווג דיאנה פרילנד, השחקנית והמוזיקאית דיאנה רוס וגרייס ג'ונס שאין דומה לה.

אזכור מיוחד מגיע לווילהלמינה רוס שסיפקה את הבסיס לרוב סדרת "גבירותיי ורבותיי" המוערכת של וורהול. רוס היה חלק מלהקת הדראג Hot Peaches. וורהול לא היה זר לדראג (בקרו ב"אנדי וורהול פולרואידים: אני, עצמי ואני" למידע נוסף). אולי היה זה רעיון האשליה ויצירת הדימויים שמשך את וורהול לצורת האמנות ולמבצעים אלה. אופנה ודראג משפיעים זה על זה כבר עשרות שנים ונותנים השראה לכותרת המשנה של מדור זה.