גרפיקה

ייצוג אחוזת פול וונר וויליאם תיאופילוס בראון

סקוט שילדס, מנהל שותף ואוצר ראשי של המוזיאון לאמנות קרוקר דן באמנותם של פול וונר וויליאם תיאופילוס בראון

לעיתונות

תערוכה זו מסמנת את תחילת השותפות של הת'ר ג'יימס אמנות עם מוזיאון קרוקר כנציגי האחוזה של פול וונר וויליאם תיאופילוס בראון. זוג אמנים, וונר ובראון היו מיושר עם התנועה הפיגורטיבית באזור המפרץ שהתהוותה בשנות החמישים. למרות שוונר נולד בטוסקון, אריזונה ובראון במולין, אילינוי, הם נפגשו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1952, שם שניהם המשיכו לתארים לתואר שני. וזה היה כאן בברקלי ששני האמנים גם פגשו והתיידדו עם אמנים פיגורטיביים מובילים באזור המפרץ, כולל דיוויד פארק, ריצ'רד דיבנקורן ואלמר בישוף. פארק, דיבנקורן ובישוף היו מתכנסים למפגשי ציור לרוב בסטודיו של וונר ובראון מכיוון שהוא היה הגדול ביותר.

התנועה הפיגורטיבית של אזור המפרץ הייתה אוסף רופף של אמנים שהתנתקו מהסגנון הדומיננטי והמשפיע מדי של האקספרסיוניזם המופשט. אמנים אלה החזירו את ההתמקדות באמנות פיגורטיבית וייצוגית. הם השתמשו בהתחלה שלהם כאקספרסיוניסטים מופשטים כדי ליידע את הפיגורציה שלהם. בדרך זו, אמנים אלה דחפו שיקולים של מה הוא מודרני הרחק הפשטה שוב על הגוף ואת הפיגורציה. השפעתם זרמה לתוך תנועת פאנק ארט, תנועת הפעימה של סן פרנסיסקו, והספין המסוים על פופ ארט של אמני החוף המערבי כמו ויין ת'יבאוד. ציור פיגורטיבי מסורתי נחשב בעבר למזעזע בים של הפשטה ויצירותיהם המצוירות בעושר של וונר, בראון וחבריהם עזרו לשנות את מהלך האמנות האמריקאית במאה ה-20.

במהלך הקריירה הארוכה שלהם, וונר ובראון פיתחו סגנון אמנותי נפרד משלהם עם אוצר מילים ויזואלי משלו. עם זאת, בהבאת עבודות בשיחה זו עם זו בתערוכה, הצופה מסוגל לראות כיצד הם ניגשו לנושאים ונושאים דומים מנקודת מבטם. נושא בולט אחד עם הישג היסטורי ארוך באמנות הוא מתרחצים ושחיינים. וונר שואב מתולדות האמנות בהתייחסות ודוגמנות עבודתו לאחר ציוריו של פול סזאן על מתרחצים; דמויותיו של וונר הופכות למסה של דמויות דינמיות ומפגיעות. אנשים בטבע היו מופיעים בצורה בולטת בקריירה של וונר. בידי בראון, מתרחצים ושחיינים הופכים לפסלים טוטמיים; בחלוקת הדמויות שלו ובאופי הכללי דמוי הפרייז שלהם, המתרחצים של בראון מדברים יותר לקלאסיקה ולאמנים ניאו-קלאסיים. בראון אפילו משאיל להם אווירה של מיסטיקה. מה שמשותף, אם כי, בין וונר לבראון הוא השימוש בצבעים תוססים ועשירים הרוויים את המישור החזותי ולוכדים את החיוניות של החוף המערבי של ארצות הברית.

בתערוכה מודגש השימוש שלהם במודלים. דוגמניות מילאו תפקיד מרכזי בתהליך שלהן ורצו לאורך כל הקריירה שלהן מההתחלה כשעבדו לצד אמנים פיגורטיביים אחרים מאזור המפרץ עד הסוף. הדמויות, הדומיננטיות, המתחשבות והחושניות, מספקות תובנה לחזון האמנותי שלהן. חזית זו של גוף האדם, לעתים קרובות זכר, משמשת מרפא לתפיסתו של קלמנט גרינברג לאמנות מודרנית ומודרניות. בחינת האמנות הפיגורטיבית והייצוגית של וונר ובראון פותחת את תולדות האמנות מעבר להתקדמות של אמנות לא מתוקשרת ולא אובייקטיבית. ביצירותיהם המרשימות של פול וונר ותיאופילוס בראון, טמונה מודרניות המושרשת באינטגרציה – האיזון בין הפשטה לפיגורציה, התמודדות עם תולדות האמנות מול חיפוש אחר קול אינדיבידואלי. תערוכה זו של עבודות בהירות ואנרגטיות המשתרעות על פני ארבעה עשורים לוכדת את טווח רוחם המודרנית ואת הקשר העמוק ביניהם.

הקרוקר הקים את קרן ההקדשים ע"ש פול וונר וויליאם תיאופילוס בראון שתתמוך בפרויקטים במוזיאון הנוגעים לאמנים מתעוררים ולאמנים להט"בים בהתאם לרצון האמנים. הת'ר ג'יימס גאה לתמוך בקרן ההקדש בייצוג עזבונם של וונר ובראון.

קטלוג

הקרוקר הקים את קרן ההקדשים ע"ש פול וונר וויליאם תיאופילוס בראון שתתמוך בפרויקטים במוזיאון הנוגעים לאמנים מתעוררים ולאמנים להט"בים בהתאם לרצון האמנים. הת'ר ג'יימס גאה לתמוך בקרן ההקדש בייצוג עזבונם של וונר ובראון.

גרפיקה