פול גוגן (1848-1903)










מקור ומקור
אוסף פרטי, לונדוןChristie's London, 16 בספטמבר 2015, חלקה 18
אוסף פרטי, נרכש מלמעלה
ספרות
ריצ'רד ס. פילד, פול גוגן: מונוטיפים, מוזיאון פילדלפיה לאמנות, פילדלפיה, 1973 (לא מתועד; ראה מס' 99 לעבודה קשורה)ריצ'רד ברטל, האמנות של פול גוגן, הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון/מכון לאמנות של שיקגו, 1988, עמ' 480-487 (לא כלול; ראה מס' 272 ו-273 לעבודות קשורות)
רות פיילקובו (תרגום), מכתביו של פול גוגן אל ז'ורז' דניאל דה מונפריד, ניו יורק, 1922, עמ'. ... עוד...161
... פחות...
150,000
"מתרחצים" שייך לסדרת ה"מונוטיפים המתוארים" של גוגן בשנים 1899–1903, טכניקה שבה האמן צייר או לחץ על גב נייר שהונח מעל משטח עם דיו או צבוע, וכתוצאה מכך הופכת רושם הפוך. תהליך זה הציג מרקמים עדינים ותחושת מיידיות תוך שהוא מאפשר לגוגן לחקור את המשחק בין צורות חיוביות ושליליות. עד סוף 1902, האמן החל להקיש את הרישומים בצדדים של המונוטיפים הללו לכיוון ציוריו, מה שהביא להיפוך מכוון של נושאים. האוריינטציה ההפוכה של המונוטיפ הזה, למשל, קשורה לציור "Famille tahitienne" (W.618, אוסף Stephen A. Cohen, aka, "הליכה ליד הים"), והוא מדגים את הנוהג הזה, ומעלה שאלות מסקרנות על רצף היצירה.
האוריינטציה ההפוכה מציעה טיעון משכנע להבנת המונוטיפ כניסוי מקביל ולא כמחקר הכנה. במקום לשמש שרטוט ראשוני, המונוטייפ שימש ככלי דינמי לניסוי, ומאפשר לגוגן לנתח ולבדוק מחדש רעיונות קומפוזיציה, הרמוניות צבע ויחסים מרחביים בזמן אמת. פעולת העברת התמונה הכניסה אלמנט של אי-חיזוי - מרקמים התרככו, הצבעים נעשו זורמים יותר וצורות ליניאריות לבשו איכויות ציוריות. ספונטניות זו אפשרה לגוגן לצאת מהאילוצים של ציור שמן, והציעה לו תובנות חדשות כיצד אלמנטים של הקומפוזיציה יכולים להתפתח. באמצעות תהליך איטרטיבי זה, המונוטיפ היה מודיע על התאמות ל-"Famille tahitienne", המעשיר את החיוניות, העומק והאיזון הקומפוזיציה של הציור. יחסי הגומלין בין שני המדיומים מדגישים את גישתו החדשנית של גוגן, המתייחס למונוטיפ לא כאל תרגיל משני אלא כחלק בלתי נפרד מהחזון האמנותי שלו.
בעוד שהמונוטיפ חסר את העידון המלוטש של הציור, מיידיותו הגולמית ורגישותו הצורנית חושפים את הקסם של גוגן מניסויים וספונטניות. רחוק מלהיות מחקר הכנה, "מתרחצים" ככל הנראה אפשרו לגוגן לפרק ולדמיין מחדש את "פמיל טהיטין" תוך כדי עבודתו. משחק הגומלין היצירתי הזה מדגיש את החיפוש האמנותי הרחב יותר של גוגן במהלך שנותיו האחרונות: לזקק את מהות החיים והטבע לצורות המשלבות מיידיות עם תהודה נצחית.