פייר בונארד (1867-1947)
מקור ומקור
גלרי ברנהיים-ז'ון, פריז, נרכש מהאמןאלפונס קאהן, סן ז'רמן-אן-לה, נרכש מהנ"ל
Me Lair-Dubreuil, Hôtel Drouot, פריז, 20 בנובמבר 1922, חלקה 40 (תחת הכותרת 'La robe de chambre orange')
אז'ן בלוט, פריז, נרכש במכירה הנ"ל
Me Baudoin, פריז, 2 ביוני 1933, חלקה 33 (תחת הכותרת 'Femme assise dans un intérieur')
אוסף Huet, פריז, נרכש במכירה הנ"ל
ז'אק דופונט, פריז, דצמבר 1940
אוסף פרטי, מירידה מלמעלה
כריסטיס, פריז, אורגון... עוד...17 באוקטובר, 2018, מגרש 37
אוסף פרטי, נרכש במכירה הנ"ל
תערוכה
פריז, גלרי ברנהיים-ז'ון, בונרד, Œuvres récentes, 17 ביוני - 6 ביולי 1912, מס. 15פריז, גלרי ברנהיים-ז'ון, פייר בונארד, Œuvres récentes, 19 במאי - 7 ביוני 1913
Paris, Galerie d'art Braun & Cie, Portraits de Pierre Bonnard, יוני 1933, מס'. 21, עמ'. 4 (שכותרתו 'פורטרט דה femme au turban')
פריז, גלרי פרומונט, La compagne du peintre, 1953
רוטרדם, מוזיאון Boymans-van Beuningen, Bonnard, 1953, no. 45 (מתוארך 'vers 1910-11')
פריז, Maison de la Pensée française, פייר בונרד, קיץ 1955, מס. 20
מינכן, האוס דר קונסט; פריז, Orangerie des Tuileries, Pierre Bonnard, Centenaire de sa naissance, 8 באוקטובר 1966 - 15 באפריל 1967, מס. 75
ספרות
Le courrier européen, 23 במאי 1913 (אייר, שכותרתו Étude de femme)גוסטב קוקיו, Les indépendants, 1884-1920, פריז, 1921, עמ'. 78-79 (בציור)
גוסטב קוקיו, בונרד, פריז, 1922, עמ'. 54 (שכותרתו 'La robe de chambre orangée')
ליאון ורת', בונאר, פריז, 1923 (מצויר, עמ' 25)
אנדרה פייג', Le collectionneur des peintures modernes, פריז, 1930, עמ'. 252
Galerie d'art Braun & Cie, Portraits de Pierre Bonnard, פריז, 1933, מס'. 21, עמ'. 4 (שכותרתו 'פורטרט דה femme au turban')
מ.-ת. Mauguis, Arts, 25 ביוני 1955
Haus der Kunst & Orangerie des Tuileries, Pierre Bonnard, Centenaire de sa naissance, Munich & Paris, 1967, no. 75 (בציור)
ריימונד קוגניאט, בונאר, פריז, 1968 (מאויר על הכריכה)
Jean & Henry Dauberville, Bonnard, Catalog raisonné de l'œuvre peint, 1906-1919, Paris, 1968, vol. השני, לא. 674, עמ'. 247 (בציור)
... פחות...
היצירה, שצוירה בשנת 1912, הוצגה בהרחבה משנת יצירתה, והופיעה בשבע תערוכות ברחבי פריז, רוטרדם ומינכן, מה שסימן את הכרתה המיידית בחוגי בונאר ובאוונגרד האירופי הרחב יותר. הציור מתגאה גם במקור מכובד, לאחר שעבר באוספים של האספן היהודי הצרפתי הנודע אלפונס קאהן; אז'ן בלוט, בעל הגלריה, האספן ופסל המשפיע; וז'אק דופונט, רוכב האופניים האולימפי המהולל.
"גלימת החדר האדום" פורסמה שבע פעמים, כולל קטלוג רייסון של בונאר משנת 1968, שם היא מופיעה כמספר 674. דיוקנאותיה של מרתה תופסים מקום מרכזי ביצירתו. דוגמאות דומות נמצאות באוספים הקבועים של מוסדות מרכזיים כמו הטייט, מוזיאון לאמנות מודרנית, גוגנהיים ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ומדגישות את המשמעות המתמשכת של יצירות אישיות עמוקות אך רדיקליות מבחינה פורמלית.

