ג'וליאן ( שנאבל(נולד ב- 1951)

ג'וליאן שנאבל ג'וליאן שנאבל נולד בניו יורק בשנת 1951.  בשנת 1965 עבר עם משפחתו לבראונסוויל, טקסס.  הוא למד באוניברסיטת יוסטון בשנים 1969-1973, קיבל תואר BFA וחזר לניו יורק כדי להשתתף בתוכנית הלימודים העצמאית של מוזיאון ויטני.

בשנת 1978 נסע שנאבל ברחבי אירופה ובברצלונה התרגש במיוחד מהארכיטקטורה של אנטוני גאודי.  באותה שנה הוא הכין את ציור הצלחת הראשון שלו, "המטופלים והרופאים".  תערוכת ציורי היחיד הראשונה שלו התקיימה בגלריה מרי בון בניו יורק בפברואר 1979.

עבודתו של שנאבל הוצגה בכל רחבי העולם.  ציוריו, פסליו ועבודותיו על נייר היו נושא לתערוכות רבות: מוזיאון סטדלייק, אמסטרדם, 1982; גלריית טייט, לונדון, 1982; גלריה וויטצ'אפל, לונדון, 1987; קונסטהאלה דיסלדורף, דיסלדורף, 1987; מרכז ז'ורז' פומפידו, פריז, 1987; מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק, 1987; מוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות מודרנית, סן פרנסיסקו, 1987; המוזיאון לאמנויות יפות, יוסטון, 1987; מוזיאון לאמנות קונטמפורין, נימס, 1989; סטאטליצ'ה גרפיש סמלונג, מינכן, 1989; פאלה דה בוזאר, בריסל, 1989; גלריית פרימרקט, אדינבורו, 1989; המוזיאון לאמנות עכשווית, שיקגו, 1989; מוזיאון האמנות של מונטריי, 1994; פונדאסיו ז'ואן מירו, ברצלונה, 1995; גלריה ד'ארטה מודרנה די בולוניה, בולוניה, 1996; שירן קונסטהאלה, פרנקפורט/מיין, 2004; מוזיאון נאסיונאל סנטרו דה ארטה ריינה סופיה, מדריד, 2004; רוטונדה דלה בזאנה, מילאנו, 2007; טבקלרה, דונוסטיה-סן סבסטיאן, 2007; מוזיאון הקפודימונטה, נאפולי, 2009; הגלריה לאמנות של אונטריו, טורונטו, 2010; מוזיאון קורר, פיאצה סן מרקו, ונציה, 2011; מוזיאון ג'יי.אף וילומסנס, פרדריקסונד, 2013; המרכז ללימודי אמנות של קרן ברנט, גריניץ', 2013; דאלאס עכשווי, דאלאס, 2014; גלריה גגוסיאן, ניו יורק, 2014; מרכז לאמנות החלב, לונדון, 2014; מוזיאון דה ארטה דה סאו פאולו, סאו פאולו, 2014, מוזיאון האמנות של NSU פורט לודרדייל, פורט לודרדייל, 2014; מוזיאון אוניברסיטת מישיגן לאמנות, אן ארבור, 2015; גלריה אלמין רק, פריז, 2015; גלריה ויטו שנאבל, סנט מוריץ, 2016; בלום אנד פו, לוס אנג'לס, 2016; ומוזיאון אספן לאמנות, אספן, 2016.

בשנת 1996 כתב וביים שנאבל את הסרט העלילתי "בסקיאט" על האמן הניו יורקי ז'אן מישל בסקיאט.  הסרט היה בבחירה הרשמית של פסטיבל הסרטים של ונציה בשנת 1996. סרטו השני של שנאבל, "לפני רדת החשכה", המבוסס על חייו של הסופר הקובני המנוח ריינלדו ארנס, זכה הן בפרס חבר השופטים הגדול והן בקופה וולפי לשחקן הטוב ביותר, חוויאר בארדם, בפסטיבל הסרטים של ונציה בשנת 2000.  בשנת 2007 ביים שנאבל את סרטו השלישי, "פעמון הצלילה והפרפר".  שנאבל קיבל את פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן, כמו גם את הבמאי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב, שם זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה.  פעמון הצלילה והפרפר היו מועמדים לארבעה אוסקרים.  באותה שנה, 2007, הוא עשה סרט על ההופעה של לו ריד בברלין במחסן סנט אן בברוקלין.  סרטו האחרון, מירל, זכה בפרס אונסק"ו ובפרס יוניצ"ף בפסטיבל ונציה 2010.  מירל הוצגה באולם העצרת הכללית של האו"ם.

עבודתו נכללת באוספים הציבוריים של המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק; מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק; מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק; המוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס; מוזיאון גוגנהיים, ניו יורק ובילבאו; גלריית טייט, לונדון; המוזיאון לאמנות עכשווית, טוקיו; המוזיאון לאמנויות יפות, יוסטון; מוזיאון נאסיונאל סנטרו דה ארטה ריינה סופיה, מדריד; הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון .C; הגלריה הלאומית של אוסטרליה, קנברה; מוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות מודרנית, סן פרנסיסקו; המבורגר באנהוף, ברלין; קונסטמוזיאום, באזל; פונדציה מוזיאון לאמנות מודרנית, לוקסמבורג; ומרכז ז'ורז' פומפידו, פריז.

ג'וליאן שנאבל חי ועובד כיום בניו יורק ובמונטוק, לונג איילנד.

גרפיקה

ג'וליאן שנאבל
ללא כותרת
שמן, שרף, גסו, בד ועור על מטלית תפר
96 x 120 אינץ'.
ג'וליאן שנאבל
ללא כותרת
שמן, שרף, גסו, בד ועור על מטלית תפר
96 x 120 אינץ'.
בקשה לאמן