ג'ורג' קונדו, שנולד בקונקורד, ניו המפשייר, המשיך ללמוד תולדות האמנות ותורת המוזיקה באוניברסיטת לואל. בתחילת שנות ה-80 עבר האמן לניו יורק שם שיתף פעולה עם חברי "הפקטורי" של אנדי וורהול, כמו ז'אן-מישל בסקיאט וקית' הרינג, ומנהיגי דור הביט, ביניהם ויליאם ס. בורוז ואלן גינזברג. עבודותיו, בעיקר ציורים וכמה יצירות פיסוליות, מאוחסנות באוספים קבועים של מוזיאונים גדולים ברחבי העולם, כולל המוזיאון לאמנות מודרנית וגוגנהיים. קונדו זכה לכבוד כאחד האמנים העכשוויים המובילים בארצות הברית עם פרס אוסקר מטעם האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות בשנת 1999 ופרס פרנסיס ג'יי גרינברגר בשנת 2005. קונדו אף היה נושא לסרט תיעודי שיצא בשנת 2000, "ציור קונדו" בבימויו של ג'ון מקנוטון.
ג'ורג' קונדו הוא חבר מוצהר ב"קיטש ארט", כת פוסטמודרניזם שטשטשה את ההבחנה בין קיטש לאמנות גבוהה בשנות ה-80. עם זאת, עבודתו נראית גם כמגרדת את פני השטח של הסוריאליזם והדאדאיזם, ומאפשרת מקום לפרשנויות מגוונות ולקונוטציות מושגיות. ציוריו מרבים להתבסס על קלישאות גסות, מעוותות פנים לדיוקנאות שבורים באופן קוביסטי שלעיתים מזכירים את האסתטיקה של דמויות כמו קרול דנהאם. הוא ידוע בדיוקנאות האגרסיביים שלו של נשים, אשר מתעלמים מכל תחושה של כניעה נשית. לעתים קרובות הוא משאיר את הרקעים לא מפותחים, כך שדמויותיו נראות ללא הקשר ומתרחבות אל עולמו הפיזי של הצופה. האמן מתאר את שפתו האמנותית כ"תגובות טבעיות משלו, שילוב של רציונלי ולא רציונלי".
גרפיקה
למד
חדשות
ג'ורג' קונדו ניתוח שוק
קטלוגים
