ת'אסטר (ת'אסטר שערים(נ. 1973)

הפרקטיקה של תאסטר גייטס כוללת פיסול, מיצב, ביצועים והתערבויות עירוניות שמטרתן לגשר על הפער בין אמנות לחיים. גייטס עובד כאמן, אוצר, אורבניסט ומנחה והפרויקטים שלו מנסים לעורר יצירת קהילות תרבותיות על ידי פעולה כזרזים למעורבות חברתית שמובילה לשינוי פוליטי ומרחבי.

גייטס תיאר את שיטת העבודה שלו כ"ביקורת באמצעות שיתוף פעולה" – לעתים קרובות עם אדריכלים, חוקרים ומבצעים – כדי ליצור עבודות המשתרעות על פני מה שאנחנו בדרך כלל מבינים פרקטיקות מבוססות ויזואלית להיות. לתערוכה שלו במוזיאון מילווקי לאמנות ב-2010, למשל, גייטס הזמין מקהלת גוספל חזקה לגלריות לשיר שירים שעובדו מתוך הכתובות על סירים של העבד המפורסם מהמאה ה-19 והקדר 'דייב דרייק'. עבור הביאנלה של ויטני בשנת 2010, גייטס שינה את חצר הפסלים של ויטני עם מיצב אדריכלי רזרבי שתפקד כמרחב מפגש קהילתי להופעות, מעורבות חברתית והתבוננות. במשך התערוכה שיתף גייטס פעולה עם מתרגלים יצירתיים שונים בסדרה של "מגורי נזירים", וערך אירועים חיים כגון המפגש של ההרכב המוזיקלי של גייטס, הנזירים השחורים של מיסיסיפי. בתערוכה אחרת שהתקיימה לאחרונה במוזיאון לאמנות בסיאטל, גייטס הפך את הגלריה לארכיון שמע בשם "חדר ההאזנה", המשלב תא DJ שנבנה בעבודת יד ודי ג'יי שסובב בחירות מחנות התקליטים של ד"ר ווקס המעוקלת בשיקגו, לשעבר מרכז רב השפעה למוזיקה משנות ה -60, ה -70 וה -80, במיוחד ג'אז, בלוז ו- R& R& .

גייטס הוכשר הן כפסל והן כמתכנן ערים ועבודותיו מושרשות באחריות חברתית, כמו גם מושתתות על מערכת אמונות עמוקה. המיצבים והפסלים שלו משלבים בעיקר חומרים שנמצאו – לעתים קרובות מהשכונות בהן הוא עוסק ויש להם משמעות היסטורית ואיקונית. בסדרה שלו "במקרה של מהומות גזע" (2011 ואילך) למשל, אורכים של צינורות אש שהוצאו משירות מקופלים בקפידה, מגולגלים או מוערמים ומוצגים בהדגשה בתוך מסגרות תיבה מוזהבות. חפצים מישוש וחושני בפני עצמם, צינורות יש משמעות איקונית מיוחדת ביחס למאבקי זכויות האזרח, במיוחד לגבי שטיפה של מפגינים לא אלימים בבירמינגהם, אלבמה בשנת 1963. המסגרות משמשות כמכשיר לשינוי אך גם כדרך לבקש מהצופה לחשוב שוב על המאבק המתמשך עדיין לזכויות האזרח. פסלים אחרים נובעים מסט הבמה להופעות, כגון סדרת פסלי צחצוח נעליים. כיסאות גדולים במיוחד דמויי כס המלכות, העשויים לוחות עץ ממוחזרים, מדגישים את תפקיד השרת ומשרתים ומופיעים הן כפיגומים והן כאנדרטה.

אולי הפרויקט השאפתני ביותר של גייטס, לעומת זאת, הוא פיתוח הנדל"ן המתמשך, הידוע בכינויו "פרויקט דורצ'סטר". בסוף 2006, גייטס רכש בניין נטוש בשדרות דורצ'סטר 69 בסאות' סייד של שיקגו, ושיתף פעולה עם צוות אדריכלים ומעצבים כדי לבטן ולשפץ את הבניינים באמצעות סוגים שונים של חומרים שנמצאו. הבניין, ולאחר מכן, כמה נוספים בסביבתו, הפכו למוקד לפעילות תרבותית המאכלסת ספריית ספרים ותקליטים והופכת למקום לארוחות ערב (כוריאוגרפיות בשם "התכנסות צלחת"), קונצרטים והופעות. גייטס מתאר פרויקט זה כ"אמנות נדל"ן", חלק מ"מערכת אקולוגית מעגלית" שכן שיפוצי המבנים ממומנים כולו על ידי מכירת פסלים ויצירות אמנות שנוצרו מהחומרים שניצלו מפניהם.

ת'אסטר גייטס נולד בשנת 1973 בשיקגו, שם הוא חי ועובד. הוא הציג רבות, כולל מופעים קבוצתיים כמו הביאנלה של ויטני, ניו יורק (2010), dOCUMENTA (13), קאסל (2012), "רוח האוטופיה" בוויטצ'אפל, לונדון (2013) ומוזיאון הסטודיו "כאשר כוכבים מתנגשים" בניו יורק (2014). תערוכות יחיד כוללות את "לשער באפלה: ת'אסתר גייטס ודייב, פוטר העבדים" במוזיאון מילווקי לאמנות (2010), מוזיאון סיאטל לאמנות (2011), MCA שיקגו (2013) והתמחות "הנזיר השחור" במוזאו סראלבס, פורטו (2014). בשנת 2013 זכה גייטס בפרס מרכז רשימת ורה לאמנות ופוליטיקה, ומאז זכה בפרס ארטס מונדי 6 (2015). גייטס הוא גם המייסד של קרן הבנייה מחדש ללא כוונת רווח וכיום פרופסור במחלקה לאמנות חזותית, אוניברסיטת שיקגו.