פרננדו בוטרו, הידוע בעיקר בזכות דמויותיו האנושיות הרוטטות החושניות, נולד במדיין, קולומביה ב-19 באפריל 1932. אביו נפטר בצעירותו, והוא גודל על ידי אמו, יחד עם שני אחיו. הוא למד בבית ספר ישועי במדיין ומגיל 12 עד 14 למד בבית ספר להכשרת מטאדור. קרב השוורים הפך לנושא חוזר בעבודתו המוקדמת של בוטרו ובזמן שהיה בשנות העשרה המוקדמות שלו, הוא מכר את תמונותיו של קרבות שוורים מול הזירה.
בגיל 16 עבד בוטרו כמאייר במגזין המקומי "אל קולומביאנו". הוא גם החל לכתוב מאמרים על תורת האמנות, שאחד מהם, שכותרתו פיקאסו ואי-קונפורמיות באמנות, הוביל לסילוקו מבית הספר הישועי על תמיכתו בקוביזם. אחת מיצירותיו המוקדמות החשובות של בוטרו, Woman Crying, משקפת את התעניינותו בפיקאסו וגם חושפת השפעות של האקספרסיוניזם הגרמני והנושאים החברתיים של הציירים ציורי הקיר דייגו ריברה, דייוויד אלפרו סיקירוס וחוסה קלמנטה אורוזקו.
בוטרו ערך את תערוכת היחיד הראשונה שלו בשנת 1951 בבוגוטה בגיל 19. הוא הרוויח מספיק כסף כדי לנסוע לספרד שם למד באקדמיה של ריאל דה בלאס ארטס דה סן פרננדו במדריד. בשנת 1953 עבר לפריז, שם למד עבודות במוזיאון הלובר. הוא גם נסע לפירנצה, שם קיבל השראה מאמני רנסנס, ובמיוחד פאולו אוצ'לו ופיירו דלה פרנצ'סקה.
בשנת 1955 חזר בוטרו לקולומביה אך חש בסתירה לאקלים האמנותי שם. עבודתו לא זכתה להערכה, והוא נסע למקסיקו סיטי שם פגש את האמנים ראפינו טמאיו וחוסה לואיס קואבס. בוטרו קיבל השראה מהאמנות הפרה-קולומביאנית של מקסיקו ומהאתוס של המהפכה שהמשיכה לחדור לנושאים האמנותיים של בני דורו. זה היה כאן במקסיקו סיטי שבוטרו נתקל בסגנונו הייחודי ובחזון האמנותי שלו על העולם.
גרפיקה
למד
קטלוגים
