אלפרד סטיבנס (1823-1906)

אלפרד אמיל-לאופולד סטיבנס נולד בבריסל ב-11 במאי 1823 למשפחה אמנותית בולטת. לסטיבנס היו שני אחים, ז'וזף אדואר, שהיה צייר בעלי חיים, וארתור, שהיה מבקר אמנות ומנהל גלריית הציורים של לאופולד השני. אוסף אביו כלל כמה ציורים של דלקרואה. סטיבנס למד בבריסל אצל פרנסואה-ז'וזף נבז בין השנים 1840-1844, ומאוחר יותר בפריז בסטודיו של קמיל רוקפלן. בזמן שהותו בפריז, סטיבנס למד אצל אינגרה בבית הספר לאמנויות יפות. לאחר שחזר לבריסל בשנת 1849, הוא הגיש ארבעה ציורים היסטוריים לסלון בריסל בשנת 1851. בשנת 1853 סטיבנס ערך את הופעת הבכורה שלו בפריז סולון עם שלושה ציורים ריאליסטיים, שאחד מהם נרכש על ידי המדינה הצרפתית. עם זאת, עד 1855 הוא פנה לתיאור סצנות ז'אנר וגילה את כוחו בציור נשים יפות ולבושות באלגנטיות בעיצוב פנים אופנתי, עסוקות בקריאה, בביצוע שירותים או בפעילויות אחרות. עד שנות ה-60 של המאה ה-19 זכה סטיבנס להצלחה רבה. בין פטרוניו הבולטים היה המלך לאופולד הראשון מבלגיה. הוא התעניין ביפניזם, ותמונותיו הכילו לעתים קרובות חפצים מהמזרח הרחוק, תחום איסוף בו היה חלוץ. סטיבנס נישא למארי בלאן בשנת 1858, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. בנם הבכור, לאופולד, הפך לצייר דיוקנאות, ז'אנר ונוף.

סטיבנס הפך במהרה לחלק מחוגי האוונגרד של פריז, והתיידד עם מאנה, דגה, מוריזו ובודלר. הוא זכה להערכה כמתעד חשוב של הרמות הבורגניות והאריסטוקרטיות של האמנות המודרנית, וגם תיאר את כל הזוהר והאלגנטיות של סוף התקופה הוויקטוריאנית. בשנת 1867, הקריירה של סטיבנס הגיעה לשיאה בתערוכה העולמית. שם הוא הציג שמונה עשרה ציורים, זכה במדליה מדרגה ראשונה וקודם לקצין בלגיון הכבוד. בשנת 1880, עקב דלקת ברונכיאלית, הוא בילה זמן מה בסנט-אדרס, בחוף נורמנדי. בין תלמידותיו, רבות מהן נשים, נמנה השחקנית המהוללת שרה ברנהרדט, שסטיבנס צייר מספר דיוקנאות שלה. בשנת 1887 הוא נבחר לחבר באגודה המלכותית של האמנים הבריטים וגם הציג ברחוב סאפוק. תהילתו של סטיבנס הייתה כה מתמשכת, עד שבשנת 1900, לקראת סוף הקריירה שלו, הוא זכה לתערוכה רטרוספקטיבית של יחיד בבית הספר לאמנויות יפות, והיה האמן החי הראשון שזכה לכבוד שכזה. הוא זכה לכבוד לאחר מותו בבריסל ובאנטוורפן בשנת 1907.

סטיבנס נפטר בשנת 1906 בפריז, והותיר אחריו יצירתו אשר לוכדת בחן את העיצובים הפנימיים המודרניים האלגנטיים, המועשרים בדמויות נשים וילדים, כולם מצוירים בהרמוניות צבע עדינות.